האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

צירוף שם ותואר

פג תוקף

פג תוקפהּ של הסיסמה – מכאן שהסיסמה "פגת תוקף"? על הפועל המקראי פָּג והשאלות שהוא מעורר בלשון ימינו.

המשך קריאה>>

אדם

אָדָם הוא שמו של הגיבור האנושי הראשון בתנ"ך וגם מילה כללית לציון 'איש' סתם. מדוע אין מוצאים את המילה 'אדם' בצורת רבים וכיצד נעשתה שם פרטי בימינו?

המשך קריאה>>

בעל חיים או בעל חי

הצירוף 'בעל חיים' נטבע בספרות חז"ל, ואילו השיבוש המוכר 'בעל חי' מתועד לראשונה במאה ה־16.

המשך קריאה>>

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.

המשך קריאה>>

ים התיכון או הים התיכון?

שמו של הים שלחופו אנו שוכנים הוא הים התיכון – בה' הידיעה לפני שתי המילים. הצירוף הלא מיודע תקין כמובן מבחינה דקדוקית, אלא שהוא יפה למושג כללי ולא לשם פרטי של ים מסוים.

המשך קריאה>>

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים.

המשך קריאה>>

תלמיד חכם בנקבה

לאישה למדנית ובקיאה בתורה אפשר לקרוא תלמידה חכמה, אך האמונים על לשון המקורות יעדיפו לקרוא לה תלמידת חכמים.

המשך קריאה>>

תלמיד חכם – תלמיד או חכם?

מאת : אליקים וייסברג
לשוננו לעם מב, ה (תשנ"א), עמ' 191–193

בצירוף תלמיד חכם האם "חכם" שם תואר הוא (תלמיד שהוא חכם) או סומך: תלמיד של חכם? ואם אדם גדול וחכם הוא, מה מקומו של "תלמיד" המביע פחיתות כבוד?

המשך קריאה>>