נושא: חילופי בניינים

צירופים

ריצה עונש או נשא בעונש?

בלשון המשפטנים רווחים הצירופים "ריצה עונש" או "ריצה מאסר", ואולם בעברית המסורה לנו נהוגות דרכי ניסוח אחרות, וכידוע גם הפועל לרַצות משמש בעניין אחר לגמרי.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

מי צריך בניינים?

בעברית, כבלשונות שמיות אחרות, הפעלים נוצרים משילוב של שורשים בבניינים השונים, וכך בשינויים קלים – כגון ברצף התנועות או בהוספת תחיליות – מתקבלים פעלים בעלי משמעויות שונות.
המשך קריאה >>

רגע של עברית

החגיגה נמשכת ולא ממשיכה

הפועל מַמְשִׁיךְ (בבניין הפעיל) הוא פועל יוצא, כלומר יש אחריו מושא: ממשיכים בְּדבר, ממשיכים את הדבר, אך הדבר עצמו – נמשך (בבניין נפעל).
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד

רבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>

גם וגם

טען והטעין

במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד.

המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בהעלותך – אָצַל והֶאֱצִיל