פַּחְמֵימָה היא הלחם של המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.

בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף בר אווזא או בר אוזא, מילולית: 'בן אווז'. צירוף זה משמש גם בספרות הרבנית. מתי הפך בר־אווז ל'ברווז'? נראה שההלחמה התרחשה בתחילת המאה העשרים.

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.

המילה רַכֶּבֶל נוצרה מהלחם של המילים רַכֶּבֶת + כֶּבֶל – וכשמה כן היא: קרוניות (כמו ברכבת) הנעות על כֶּבֶל. מה צורת הרבים של המילה? ומה היה השימוש הראשון בה?

במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.

על המילים כַּנָּה, אֶשְׁבּוֹל, שׂוּחַ (שִׂיחִיָּה) והַבְחָלָה.

תְּמָנון או תַּמְנון? איפה נזכרה השונית לראשונה? מה ההבדל בין רַכִּיכָה לצִדְפָּה? ומה היחס בין צֶדֶף לצדפה?

טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה.

יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה… מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.

ההמלצה היא לומר 'מִדְרְחוֹבִים' בסיומת ־ִים, אף על פי שריבוי המילה 'רחוב' היא 'רחובות'. כך אנו אומרים 'רמקולים', אף על פי שריבוי המילה 'קול' היא 'קולות'.

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשנ"ז: שַׁלַּט רַחַק, שִׁלְטוּט, מִזְכֶּה, רְשַׁמְקוֹל כְּפוּל קַלֶּטֶת, לִוּוּי מֻקְלָט; על כתיבתם של צירופים בשתי תיבות