הלחם שרכיבו האחרון הוא מילה הנוטה בדגש חזק – הברתו האחרונה ונטייתו הן כניקוד וכנטייה של המילה העצמאית, כגון חַיְדַּק חַיְדַּקִּים (על דרך דַּק דַּקִּים), מַדְחֹם מַדְחֻמִּים (על דרך חֹם חֻמּוֹ), קַרְנַף קַרְנַפִּים (על דרך אַף אַפִּים), שְׁמַרְטַף שְׁמַרְטַפִּית (על דרך טַף טַפְּךָ).
פַּחְמֵימָה היא הלחם של המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.
המשך קריאה >>