סימנים חדשים בשפת הסימנים הישראלית (כסלו תשפ"ה, דצמבר 2024)
סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה
המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית יצר סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה, ו"מגדל דוד מוזאון ירושלים" הפך להיות המוזאון הראשון בישראל המציע סיור חזותי מודרך למבקרים חירשים וכבדי שמיעה
בסימנים החדשים: חשמונאים, עותמאנים, כנען, צליין, ברונזה ועוד
מדור שפת הסימנים (שס"י) הפועל באקדמיה ללשון העברית נרתם לסייע ל"מגדל דוד מוזיאון ירושלים" להפוך להיות המוזאון הראשון בישראל המציע למבקריו סיור חזותי בשפת הסימנים באמצעות יישומון ייעודי.
התברר כי קיים בשפת הסימנים הישראלית מחסור ניכר במונחים רבים בהיסטוריה בכלל ובהיסטוריה של כיבוש ירושלים לאורך הדורות בפרט. אנשי המוזאון יחד עם חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו פנו לאקדמיה ללשון העברית בבקשה ליצור עשרים סימנים חדשים, שאותם יהיה אפשר לסמן במהלך ההדרכה החזותית לטובת המבקרים החירשים וכבדי השמיעה.
מדור שפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית נענה לאתגר והקים ועדה בראשות מאור בן־זאב ובהשתתפות רעות קוזק (ראש תחום הנגישות ב"מגדל דוד מוזאון ירושלים"), שירלי פינטו, הניה בן־נעים (מורה לשס"י ומורה להיסטוריה לחירשים) וחברים נוספים.
בשלב הראשון נדרשה הוועדה להיצמד לחמישה עקרונות מנחים: בראש ובראשונה על הסימנים החדשים להתחשב ברגישויות דתיות ותרבותיות. נוסף על כך היה רצון לייצר סימנים ייחודיים לישראל ולהימנע מתלות בסימנים בין־לאומיים קיימים. הסימנים החדשים דרשו התאמה למאפיינים חזותיים של שס"י, ולצד זה נדרשה הוועדה להבטיח שהסימנים יהיו קלים להבנה ולזכירה, ושיהיה אפשר לשלבם בקלות במבני משפט שונים.
בשלב השני נבחנו הסימנים החדשים מזווית מקצועית (ארכאולוגית והיסטורית) בידי נציגי המוזאון, ולאחר מכן נשלחו להערכה חיצונית של קבוצת מורים לשס"י.
מן הסימנים החדשים שחידש מדור שפת הסימנית הישראלית של האקדמיה ללשון העברית במסגרת שיתוף הפעולה:
התקופה הצלבנית
מונותאיזם
צליין
הלניזם
מידבא (עיר בירדן) בהקשר של מפת מידבא המפורסמת
ברונזה
התקופה הממלוכית
חצי האי האיברי
חשמונאים
התקופה הביזנטית
הכנסייה האנגליקנית
אימאם
פרנציסקני
עותמאנים
כנען
על התהליך לקביעת הסימנים ולצפייה בהם:
על תהליך יצירת הסימנים מספר יהונתן שיוביץ, ראש מדור שס"י באקדמיה ללשון העברית ואחד מחברי הוועדה: "בהתאם להמלצות המבוססות על השאלת מאפיינים חזותיים מהממצאים הארכאולוגיים יצרנו סימנים חדשים. אחת הדרכים ליצירת סימנים חדשים היא שאילת סימנים משפות סימנים אחרות. למשל, בשפת הסימנים הישראלית יש סימן לאימאם, אבל הוא לא תמיד התפרש נכון, ולכן חיפשנו מקבילות בשפות הסימנים האחרות ומצאנו סימן קולע במקומו".
מלבד יצירת סימנים חדשים, מדור שפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית עוסק בפיתוח מיזמים, ובהם:
- מילון שס"י מעודכן;
- תקן מחודש ללוח תצורות היד;
- יצירת לוח מבני המסווגים;
- פרסומים על שס"י במרשתת.
"כעת, לראשונה, המדור שלנו מסייע ויוצר סימנים לשימוש הכלל – במקרה הזה בתחום ההיסטוריה והארכאולוגיה, כדי להמשיג סימנים שהיו חסרים עד היום במילון שפת הסימנים הישראלית. מעתה יוכלו המסמנים בשס"י להשתמש בסימנים החדשים בעת הצורך, גם בהקשרים אחרים מלבד מוזאון מגדל דוד", אומר שיוביץ.
אילת ליבר, מנכ"לית "מגדל דוד מוזאון ירושלים" והאוצרת ראשית שלו, אומרת: "מגדל דוד מוזאון ירושלים הוא המוזאון הראשון בישראל המציע סיורים מודרכים בשפת הסימנים הישראלית וכן בשפת הסימנים הבין־לאומית. יחד עם האתגר המורכב למציאת פתרונות נגישות במצודת ירושלים העתיקה נעשָׂה מאמץ כולל לשיפור הנגישות באמצעי התצוגה החדשים והמרהיבים במוזאון, תוך שמירת האיזון בין שימור המורשת ההיסטורית ובין קדמה והתחדשות. כעת אנו שמחים לשתף בחוויה ובידע הרב שנצבר בתחומים אלו ולהוביל כנס בין־לאומי [ראו להלן] המפגיש מומחים לנגישות, לארכאולוגיה, לאדריכלות ולתכנון עירוני כדי להתמודד עם אתגרי הנגישות באתרי מורשת ובערים היסטוריות בארץ ובעולם, מתוך הכרה בזכות הבסיסית של כל אדם באשר הוא לבקר באתרים מרהיבים אלו".
יצוין כי שיתוף הפעולה המבורך שנוצר בין ח״כ לשעבר שירלי פינטו ובין "מגדל דוד מוזאון ירושלים" פותח צוהר מרגש וחשוב בשביל קהילת החירשים וכבדי השמיעה בישראל ובעולם כולו.
ח״כ לשעבר שירלי פינטו מברכת על המיזם: ״אחרי עבודה משותפת ארוכה וחשיבה לפרטי פרטים אני שמחה לראות איך חלום אחד קטן הפך למציאות מרגשת והיסטורית. אני שמחה לבשר שמגדל דוד מוזאון ירושלים הוא המוזאון הראשון בישראל אשר מנגיש בצורה מלאה את הסיורים בשפת הסימנים! זה צעד חשוב בדרך לשילוב מלא ושוויוני של אוכלוסייה שלמה בחברה, אשר מאפשר לה גישה שווה לתרבות, להיסטוריה ולמורשת רבת השנים. אני רוצה להודות למוזאון, למדור שפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון ולכל השותפים על שיתוף הפעולה, על האמונה ועל ההכרה בחשיבות ההנגשה. כולי תקווה שהצעד הזה יהיה מגדלור למוזאונים נוספים רבים ללכת בעקבותיו".
דורית לרר, מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית, מסכמת: "רשימת מונחי הארכאולוגיה החדשים היא סנונית ראשונה בפעילות המינוח של המדור הצעיר לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית. אנחנו שמחים להיות חלק מן המיזם הזה בפן הלשוני שלו, ומודים למוזאון מגדל דוד שפנה לאקדמיה ובחר בתהליך מקצועי ומדעי של קביעת מינוח בשפת הסימנים הישראלית".
בסיורים המודרכים ב"מגדל דוד מוזאון ירושלים" שותף כבר כעת צוות מדריכים מוסמך בשס"י, בשפת הסימנים הבין־לאומית ובשפת הסימנים האמריקאית. בקיץ הקרוב המוזאון צפוי להפעיל את היישומון החדש, ובאמצעותו יהיה אפשר לקבל הדרכות גם בשפת הסימנים הישראלית. השימוש ביישומון יהיה כלול במחיר הכניסה למבקרים, וכך יהפוך "מגדל דוד מוזאון ירושלים" למוזאון הראשון בישראל שיציע שירות זמין כזה לקהילת החירשים וכבדי השמיעה.
"מגדל דוד מוזאון ירושלים" יקיים לראשונה כנס בין־לאומי שיציב במרכזו את סוגיית הנגישות באתרי מורשת ובערים היסטוריות, ובין השאר יוצגו בו הסימנים החדשים. הכנס ייפתח ביום שלישי, ב' בכסלו תשפ"ה, 3 בדצמבר 2024 – ביום הבין־לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הכנס ישמש במה למומחים ולפעילים חברתיים מכל רחבי העולם לדיון בפתרונות ובשיתופי פעולה בנושא נגישות סביבתית ומורשת. הכנס יעסוק במגוון נושאים, ובהם איזון בין מורשת ושימור ארכאולוגי ובין תקני נגישות מודרניים, נגישות בערים עתיקות, טכנולוגיות מתקדמות לנגישות אתרים, תיירות מכילה, עיצוב מכיל ומעורבות קהילתית.
