הגננת העברייה הראשונה באירופה

פרסום מאוסף בר־אדון של האקדמיה ללשון העברית

ריאיון נדיר עם פנינה הלפרין, הגננת העברייה הראשונה בגולה, חושף מעט מראשיתו של החינוך העברי לגיל הרך באירופה

פנינה ויחיאל היילפרין

בני הזוג יחיאל היילפרין (1880–1942) ופנינה הלפרין (1886–1980)[1] הקימו בוורשה בשנת 1909 את גן הילדים העברי הראשון בגולה ולצידו סמינר להכשרת גננות. הגננות שהוכשרו בסמינר התפזרו בגולה ופתחו גני ילדים עבריים שהפיצו את הדיבור העברי. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלצו בני הזוג לסגור את מוסדות החינוך בוורשה, וייסדו גן ילדים עברי וסמינר להכשרת גננות באודסה.

פנינה ויחיאל היילפרין גידלו את ארבעת ילדיהם על טהרת העברית, עד כי הילדים לא ידעו כלל את שפת המקום. בשנת 1919 עלתה פנינה הלפרין לארץ עם ארבעת הילדים, וזמן קצר לאחר מכן הצטרף אליהם יחיאל. גם בארץ עסקו השניים בחינוך עברי לגיל הרך. היילפרין ייסד בשנת 1917 את כתב העת "הגִנה", שעניינו גן הילדים העברי; הוא חיבר שירים לילדים, ובהם "היורה" ("גשם, גשם, משמיים") ו"שיר ערש" ("נומי, נומי, ילדתי"), והקים סמינר לגננות בתל אביב. פנינה חיברה אף היא שירים לילדים והשתתפה בהכשרת הגננות.

ארבעת ילדיהם עסקו בבגרותם בכתיבה ובמחקר: המשורר יונתן רטוש, הסופרת מירי דור, הבלשן פרופ' צבי רין והבלשן פרופ' עוזי אורנן.

משפחת היילפרין מימין לשמאל: צבי רין, יחיאל היילפרין, עוזי אורנן, מירי דור, פנינה הלפרין, יונתן רטוש (התצלום באדיבות המשפחה)

בשנת 1977 ריאיין פרופ' אהרן בר־אדון את פנינה הלפרין. בריאיון שהוקלט תיארה הלפרין את המוסדות העבריים שיסד יחיאל היילפרין באירופה ואת המשפחה העברית שהקימו עוד בוורשה: "מאל"ף עד תי"ו דיברנו איתם [עם ילדיהם] עברית". עוד סיפרה על הסביבה הלשונית בארץ ישראל בעשור השני של המאה העשרים, על המעבר מהגייה אשכנזית להגייה ספרדית ועל תפקידם של הילדים בתחיית העברית: "פשוט, פָּתחו פה והתחילו לדבר". בריאיון פנינה הלפרין ובנה עוזי אורנן שרים שירי ילדים שהיא ובעלה חיברו לילדי הגן העברי.

[1] שם המשפחה של יחיאל היה היילפרין, אך פנינה אשתו השתמשה בשם הלפרין.

להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:


לתכתוב הקטע

ריאיון זה הוא חלק מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה שנמסר לאקדמיה ללשון העברית.