לשוננו לעם כרך ד (תשי"ג)

חוברת א (לג)

• יוסף קלוזנר, ועד הלשון בשישים שנות פעולתו, עמ’ 3–9
• זאב בן־חיים, מוועד לאקדמיה, עמ’ 9–15
• ניסן ברגגרין, בירורי לשון (ג. זה לזה, זה עם זה [הכינוי הרומז ההדדי לאיש ואישה]), עמ’ 15–20
• מאיר מדן, העברית והלשונות הקרובות לה (א. מה יש ללמוד מקרבת הלשונות?), עמ’ 20–24
• משה אלטבאואר, על תבלין, חמין ו…אסקימוסים, עמ’ 24–28
• אפרים דרור, מונח עברי לפֶֿסטיוואל, עמ’ 29–30
• נפתלי בן־מנחם, "ארץ גזרה", עמ’ 30–31
• מתשובות המזכירות המדעית, עמ’ 31–32

חוברת ב (לד)

• עלי איתן, על שימוש הלוואי ומשפט־הזיקה, עמ’ 3–8
• דב סדן, "מדחי אל דחי", עמ’ 9–12
• ניסן ברגגרין, בירורי לשון (ד. כמו כן = וכן, גם כן), עמ’ 13–16
• מנחם זולאי, "העלמה המגמגמת" בשירת הנגיד, עמ’ 17–19
• מאיר מדן, העברית והלשונות הקרובות לה (ב. אוצר ההגאים של הלשונות השמיות), עמ’ 19–23
• משה אלטבאואר, על ביטול הריבוי בהשאָלות עברית שבלועזית, עמ’ 24–29
• אפרים דרור, הלוך ושוב, עמ’ 29–31
• דב סדן, "ארץ גזֵרה", עמ’ 31–32

חוברות ג–ה (לה–לז)

• זאב בן־חיים, לשון עתיקה במציאות חדשה, עמ’ 3–85

חוברת ו (לח)

• חיים ב’ רוזן, על סטאנדארד ונורמה, על תהליכים ושגיאות, עמ’ 3–8
• ניסן ברגגרין, בירורי לשון (ה. אם כי = אף על פי ש…), עמ’ 9–15
• דב סדן, בין אף לכף, עמ’ 15–20
• מאיר מדן, העברית והלשונות הקרובות לה (ג. ההגאים השורקים ומקביליהם שׁ, ס, שׂ), עמ’ 20–25
• משה אלטבאואר, עוד על חילוף גֿ–ר, עמ’ 25–27
• ניסן ברגגרין, נוספות לרשימותיי הקודמות, עמ’ 27
• מתשובות המזכירות המדעית ("אני כן אלך"), עמ’ 28–30
• מנחם נאור, לדמותו של מ"א ויזן ז"ל, עמ’ 30–32

חוברת ז (לט)

• חיים ב’ רוזן, על סטאנדארד ונורמה, על תהליכים ושגיאות (המשך), עמ’ 3–7
• משה הלד, מלים עבריות ומקבילותיהן באוגריתית, עמ’ 7–12
• יעקב בהט, "זאת אומרת" בדברי חז"ל, עמ’ 12–15
• מאיר מדן, העברית והלשונות הקרובות לה (ד. ההגאים השורקים ומקביליהם: ז, צ), עמ’ 16–20
• אברהם אברונין, מגנזי הלשון: לשונות מן המדרש, עמ’ 20–22
• דב ירדן, ניבים ופתגמים, עמ’ 23–25
• לקט מונחים, מתשובות המזכירות המדעית, עמ’ 26–27
• שמואל ייבין, על שִׁחְזוּר ועל שיקום, עמ’ 28–30
• הערות: אפרים דרור, עוד על פֿסטיוואל – תְּחִגָּה, עמ’ 31
• הערות: מ’ בן־עמי, פֶֿסטיוואל – חַגְיָה, עמ’ 31–32

חוברות ח–ט (מ–מא)

• חיים ב’ רוזן, על סטאנדארד ונורמה, על תהליכים ושגיאות (סוף), עמ’ 3–11
• זאב בן־חיים, על שימוש הביטוי "יש ל־", עמ’ 11–16
• יצחק פרץ, ליקויי לשון והסדרת לשון, עמ’ 16–20
• משה אלטבאואר, פרקים בחקר־שמות, עמ’ 21–27
• מאיר מדן, העברית והלשונות הקרובות לה (ה. ההגאים הגרוניים: ח, ע), עמ’ 28–31
• ניסן ברגגרין, בירורי לשון (ו. אפילו, אפילו אם), עמ’ 32–37
• משה הלד, מלים עבריות ומקבילותיהן באוגריתית, עמ’ 37–41
• אברהם אברונין, מגנזי הלשון: לשונות מן המדרש, עמ’ 42–43
• עלי איתן, "עברית כהלכה", עמ’ 44–48

חוברת י (מב)

• אוטו יספרסן, על סמכות בענייני לשון, עמ’ 3–7
• ניסן ברגגרין, בירורי לשון (ז. נִתּוֹסְפוּ, יִתּוֹסְפוּ [ניתוספו, ייתוספו]), עמ’ 7–13
• משה אלטבאואר, יסודות סלאביים בשמות־מקומות ובשמות־משפחה בישראל, עמ’ 13–20
• עלי איתן, switch… וסמכויות האקדמיה, עמ’ 20–24
• חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג 1953, עמ’ 24–27