לגדול בביתו של מחיה השפה העברית

פרסום ראשון מאוסף בר־אדון של האקדמיה ללשון העברית

שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה – חושפים טפח מהחיים בביתו של מחיה השפה העברית.
ראיונות אלו הם חלק מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה שנמסר לאקדמיה ללשון העברית.

אהוד בן־יהודה

אהוד בן־יהודה (1897–1983) היה בנם הרביעי של חמדה ואליעזר בן־יהודה, ואחיהם הצעיר של איתמר ושל ימימה – ילדיהם של אליעזר בן־יהודה ושל רעייתו הראשונה דבורה. אהוד בן־יהודה נולד בירושלים, ובבגרותו מילא תפקיד חשוב בהוצאה לאור של מילון בן־יהודה.

בשנת 1966 ריאיין אותו פרופ’ אהרן בר־אדון. בריאיון שהוקלט תיאר אהוד בן־יהודה את הסביבה הלשונית של ילדותו, שהייתה לדבריו “מאוד לא עברית, ובעיקר ז’רגונית, יידית”, ואת ההתפשטות ההדרגתית של העברית ביישוב החדש בארץ. עוד סיפר אהוד בן־יהודה על אוצר המילים המיוחד של המשפחה ועל התפקיד שלו ושל אחָיו בהנחלת העברית כצאצאי אליעזר בן־יהודה: “אבא היה גם נותן לנו עומס ידוע של מילים שהוא בינתיים חידש […] בעיקר הוא השתמש בנו בילדים להחדיר אותן הן לשוק, בין המבוגרים ובפרט בין הילדים”.

להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:  

לתכתוב הקטע

דולה בן־יהודה

דולה בן־יהודה ויטמן (1901–2004) הייתה בתם החמישית של חמדה ואליעזר בן־יהודה. היא נולדה וגדלה בירושלים, חייתה שנים מספר באירופה, ולפני מלחמת העולם השנייה חזרה לארץ עם בעלה מקס ויטמן. בשנת 1948 עקרו השניים לארצות הברית וב־1970 חזרו לישראל.

בשנת 1981 ריאיין אותה פרופ’ אהרן בר־אדון. בריאיון שהוקלט תיארה בן־יהודה ויטמן את העברית שהילכה בפי הוריה ואת הסביבה הלשונית בילדותה: “אסור היה לנו להשתמש במילים זרות, וחובה הייתה עלינו להשתמש במילים שבן־יהודה החְיה. […] לא אמרנו אוטו, כי אם אמרנו מכונית. לא אמרנו אוטובוס, כי אם ציבורית“. עוד סיפרה על יחסו של אביה לאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ועל דרכיו לעודד דיבור עברי: “היה תמיד מזוין בפתקים בכיסו, ‘יהודי דבר עברית’ או סתם ‘דבר עברית’ או ‘דבר עברית והבראת’, […] וכשהיה עובר ברחוב ושומע אדם מדבר שפה זרה, היה ניגש ומכניס לו זה […] בכיס מכנסיו”. כמו כן סיפרה דולה בן־יהודה על מלחמת השפות ועל מקומו החשוב של אליעזר בן־יהודה בתחיית העם היהודי ולשונו, להשקפתה.

להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:  

לתכתוב הקטע

על אוסף בר־אדון

אוסף ציפורה ואהרן בר־אדון הוא אוסף נדיר של הקלטות בנושא “תחיית הלשון העברית בדיבור־פה ותולדותיה”. יוצר האוסף, פרופ’ אהרן בר־אדון, חוקר תולדות החייאת העברית, הקליט את סיפורם של “שרידי ראשוני היישוב ומעצבי תחיית הלשון העברית” לצורך מחקריו. בתיאור האוסף כתב בר־אדון שהראיונות נערכו בעיקר בשנים 1965–1975 עם שרידי דור התחייה ובעיקר עם בני דורו של בן־יהודה ובני הדור הסמוך וצאצאיהם. בנושאים שהראיונות מתמקדים בהם: הרקע לתחיית העברית, הדיבור העברי, האישים שתרמו לתחייה, התלמידים העבריים וה”צברים”, דרכי החידוש, דרכי התחייה בעדות השונות ועוד.

בשנת תשע”ט מסר בר־אדון את האוסף לאקדמיה ללשון העברית כדי שישמש חוקרים צעירים בחקר לשון התחייה. לאחר מיון ראשוני זוהו 502 סלילים וקלטות כעדויות על “התחייה העברית” במסגרת הראיונות שערך בר־אדון. נוסף על כך כלולים באוסף כמה מאות סלילים וקלטות שהם הקלטות של שיעורים, הרצאות, ישיבות, תוכניות טלוויזיה ורדיו והקלטות בגני ילדים. האקדמיה פועלת לשימורו ולפיתוחו של אוסף בר־אדון על ידי המרתו למדיה דיגיטלית, קטלוגו, תכתובו והגהתו. עם סיום השלבים הללו בכוונת האקדמיה להעמידו לרשות הציבור לצורכי לימוד, עיון ומחקר.