איתמר
השם אִיתָמָר מוכר מן המקרא כשם בנו של אהרן הכוהן ושל אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב. איתמר ואחיו אלעזר הם שני הבנים שנותרו אחרי מותם הטרגי של נדב ואביהוא “בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה'” (במדבר כו, סא).
איתמר הוא שם קדום ואין ודאות לפשרו. יש המשערים כי הרכיב ‘אי’ מקביל במשמעו ל’אבי’, כמו בחילופי השמות המקראיים אִיעֶזֶר–אֲבִיעֶזֶר, וכמו שנהוג לפרש את השמות המורכבים אִיכָבוֹד (=אביכבוד) ואיזבל (=אביזבל; זבל פירושו נשיא, וזהו שם הולם במיוחד לבתו של “אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים”). לפי זה ‘איתמר’ הוא ‘אבי־תמר’ (ואולי אחי־תמר).
יש המסתייגים מפירוש זה שכן בתעודות ממצרים ומן המזרח הקדום נמצאו שמות דומים ואין לחשוב שהרכיב ‘אי’ בהם הוא ‘אבי’ או ‘אחי’. יש שהציעו להקביל אותו לצורה האכדית atamru במשמעות ‘אני ראיתי’. אחדים ממילוני המקרא הציעו לקשור את הרכיב ‘אי’ ל’אי’ במשמעות של מקום, שטח אדמה, ולפי זה ‘איתמר’ הוא ‘מקום התמרים’ (על השם תמר ראו כאן). אך הכול כאמור בגדר השערה.
בספרי נוסעים מימי הביניים נזכרת מסורת (ככל הנראה שומרונית) לגבי זיהוי קברו של איתמר המקראי בכפר שומרוני בשם ‘עברתא’ סמוך לשכם – כיום כפר ערבי הנושא את אותו השם: عورتا (‘עוורתא’). ייתכן שהשם הערבי משמר שם עברי קדום. בקרבת מקום הוקם בשנות השמונים יישוב יהודי והשם שניתן לו הוא איתמר.
