התקן המחודש לתצורות היד הבסיסיות בשפת הסימנים הישראלית
הסימן בשפת הסימנים הישראלית (שס"י) מורכב משלושה רכיבי יסוד: תצורת היד, מיקומה ותנועתה. כל רכיב כשהוא לעצמו אין לו משמעות אך אם נצרף אותם יחד תתקבל המשמעות, כלומר סימן בשפת הסימנים.
לדוגמה, תצורת היד כאשר היא עומדת בפני עצמה – היא חסרת משמעות, אך כאשר נצרף אליה את מיקום היד במרחב ואת התנועה נקבל סימן ומשמעות. למשל:
- הסימן "מה נשמע" – מיקום התצורה בחזה עם תנועה כלפי מעלה.
- הסימן "רוסיה" – מיקום התצורה בחזה עם תנועה כלפי מטה.
בשנת 1977 קוטלגו ואורגנו לראשונה 28 תצורות היד (ת"י) בשס"י לטבלה מסודרת שהכינו אז לילה נמיר, ישראל סלע, מרדכי רימר ויצחק מ’ שלזינגר. הטבלה פורסמה בהוצאת משרד הסעד, ירושלים תשל"ח–1977.
בעדכון הטבלה למאה ה־21 המטרה הייתה "לנטרל" ככל האפשר את שמות ת"י מהשפעת העברית. בטבלה הקודמת ניתנו להן שמות בעברית. השִׁיּוּם גרם לקושי ב’שליפה מהזיכרון’ מפני שת"י הן רכיב של סימן ולא הסימן עצמו. לכן חיפשנו שיטת קטלוג שאינה נשענת על העברית וכך גם הבאנו לידי ביטוי את התפיסה ששס"י היא שפה נפרדת ושונה מן העברית הדבורה.
לריענון הטבלה יש כמה סיבות:
א. השִׁיּוּם הקודם של ת"י היה לא אחיד וללא קשר לוגי רציף בשיטת הקִטלוג.
- למשל לאדם מן השורה היה קשה להבין מדוע ת"י הזאת נקראה בשם "צהוב":
- היו שמות שנקבעו לפי סימן או צורה דומים, כגון "מספריים":
- היו שמות שנקבעו לפי צורת היד, כגון "אצבע כפופה":
ב. זוויות היד באיורים ובתצלומים הקודמים היו מאולצות ולא במנחים הטבעיים שלהן.
ג. עם התפתחות השפה בתוככי הקהילה החירשת נוספו כמה ת"י שלא נכללו בטבלה הקודמת.
תהליך גיבוש הטבלה החדשה כלל בדיקת שיטות קטלוג של ת"י בשפות סימנים אחרות מסביב לעולם, כגון קטלוג על פי תצורות היד של האל"ף־בי"ת, על פי שמות אייקוניים (המזכירים את הצורה החיצונית של כף היד), על פי גזירה של סוגי תנועה בסיסיים (כפוף, מתוח וכו’), על פי קודים שרירותיים או לפי מספרים. לאחר דיון מעמיק נבחרה שיטת המִסְפּוּר כשיטת הקטלוג לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית.
בטבלה החדשה יש 40 ת"י אשר חולקו לתשע קטגוריות – שמונה קטגוריות מן הספרה 0 עד הספרה 7 והקטגוריה התשיעית היא קטגוריית ת"י של האיות.
בשס"י יש שתי מערכות לתצורות היד:
1. מערכת תצורות היד לייצוג אותיות האל"ף־בי"ת העברי. מערכת זו מטרתה לגשר בין שס"י לעברית והיא משמשת לאיות של:
- שמות אנשים, רחובות, מותגים וכדומה שאין להם סימן ספציפי.
- מונחים שעדיין אין להם סימן.
2. לוח תצורות היד של הסימן – תצורות אלו הן כאמור לעיל אחד משלושת רכיבי הסימן.
לעיתים עולה הצורך ליצור הבחנה בין סימנים דומים ולכן משאילים את תצורות היד של האיות ליצור את ההבחנה ביניהם. למשל, בעבר שימש סימן אחד למושגים ‘כביש’, ‘דרך’, ‘שביל’ (תנועת מסלול מהגוף החוצה). כדי ליצור סימנים נבדלים נוספה לסימן תנועת המסלול תצורת היד של האות הראשונה של המילה בעברית (כ, ד, ש) וכך נוצרו שלושה סימנים. במקרה של הסימן ל’כביש’ – תצורת האות כ’ כבר קיימת במערכת ת"י (5 כפוף צמוד). לעומת זאת תצורות היד של האותיות ד’ וש’ אינן כלולות במערכת ת"י, ולכן הן באות בקטגוריה נפרדת.
