מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה

אייר תשפ"ג, מאי 2023

מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (targeting), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג) – מילים חדשות ומונחים חדשים בשיווק ופרסום, בארכיונאות ועוד אושרו באקדמיה ללשון העברית.

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ו בניסן תשפ"ג, 17 באפריל 2023, אושרו שלוש רשימות מונחים מטעם הוועדות המקצועיות למונחי ארכיונאות, שיווק ופרסום ובריאות הציבור, מונחים יחידים ומילים בשימוש כללי. עוד אושרו כמה החלטות בדקדוק.

בישיבה אושרו מילים בשימוש כללי ומונחים יחידים, מקצתם נדונו דיון מוקדם עם אנשי מקצוע.

בעקבות פניות רבות שהגיעו לאקדמיה הוחלט לקבוע חלופה עברית ל"גזלייטינג" (gaslighting) – מושג מציין התעללות נפשית שבה המתעלל מפעיל על קורבנו מנגנון של שליטה בתודעתו וערעור הדרגתי של האמון שלו בתפיסת המציאות וביכולתו להבחין בין מציאות לדמיון. החלופה שנקבעה בשיתוף אנשי מקצוע היא גִּזְלוּת דַּעַת ובקיצור גִּזְלוּת.[1]

מילים ומונחים נוספים שנקבעו:

  • אוֹפַנֵּי טַנְדּוּ (אופני טנדם) – אופניים לשני רוכבים (או יותר) המדוושים יחד.
  • מְנֻשָּׁב – windy, מזג אוויר המאופיין ברוחות ערות (המילה נבחרה בשיתוף הציבור).
  • תַּגְלִית אַגַּב – serendipity, גילוי לא מכוון, לרוב אגב מחקר שנעשה למטרה אחרת.
  • קוֹרְצָן – כלי לחיתוך בצק, בעיקר להכנת עוגיות. המילה קורצן משמשת בציבור ותחליף את המונח מֵקַד שנקבע בעבר.
  • הֶנְפֵּק ("אקזיט", exit, business exit) – מימוש שווי של חברה על ידי מכירתה למשקיעים פרטיים או לחברה אחרת.
  • פֵּרוּא – rewilding, שיקום והקמה מחודשת של בתי גידול טבעיים מתוך הקפדה על התערבות מצומצמת של האדם (המונח נקבע עם אנשי מקצוע)[2]
  • מַרְקִיעַ – launch vehicle, כלי תחבורה נייד המגיע אל החלל החיצון ויכול לשאת אנשים, חפצים, חלליות ומרקיעים נוספים (המונח נקבע בשיתוף אנשי מקצוע).[3]

עוד אושרו שלוש רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות של האקדמיה ללשון העברית:

הוועדה למונחי שיווק ופרסום הגישה רשימה של כ־215 מונחי יסוד בתחום, שרבים בו המונחים הלועזיים. בוועדה חברו אנשי מקצוע המלמדים שיווק ופרסום במוסדות להשכלה גבוהה, אנשי שטח ונציגי האקדמיה ללשון. ברשימה חידושים רבים:

  • אֲתָרוֹן (minisite)
  • כְּרָזָה נִגְלֶלֶת (roll-up)
  • מִדְמֶה (mock-up, גרסת ניסוי של מודעה או פרסומת)
  • פִּרְסוּם חַתְרָנִי, שִׁוּוּק חַתְרָנִי (במקום פרסום גרילה, שיווק גרילה)
  • קִהוּל (targeting, זיהוי ובחירה של קהל היעד וריכוז מאמצי השיווק והפרסום בו. הערה: בהקשרים אחרים שבהם משתמשים ב־targeting – או ב"טרגוט" טרם נקבעה חלופה עברית.)
  • רַחֶשֶׁת (buzz); מִלַּת רַחַשׁ (buzz word)
  • רִעֲיוּן (ideation, העלאת רעיונות והצגתם)
  • רַעֲיוֹנָאוּת חָזוּתִית (art); רַעֲיוֹנַאי חָזוּתִי (art director)
  • רַעֲיוֹנָאוּת מִלּוּלִית (copywriting)
  • שִׁוּוּק מְעָרֵב (engagement marketing)
  • שֶׁתֶף (feed; מילה זו מוצעת לצד המילה "היזן" שקבעה האקדמיה בעבר)
  • תִּסְחֹרֶת (merchandise, מוצרים הקשורים למותגים; המונח נוצר על פי המונח תִּסְחוּר merchandising – הפעולות הנלוות לשיווק של מוצר)

כן נקבעו חלופות עבריות (שאין בהן חידוש) למילים לועזיות נפוצות בתחום השיווק והפרסום: במקום ליד (lead) – מתעניין; במקום ריץ' (reach) – הגעה; במקום vlog – יומן רשת מוסרט. עוד נקבע המונח מְנַהֵל תִּיק לָקוֹחַ (account manager) במקום המונח הרווח והמוטעה תקציבאי.
לרשימה המלאה; על הוועדה למונחי שיווק ופרסום

הוועדה למונחי בריאות הציבור הכינה רשימה של מונחי עישון בסיסיים ובהם 'עישון סביל' או 'עישון כפוי' (passive smoking, second-hand smoking) ו'עישון שִׁיּוּרִי' (third-hand smoking). הוחלט שלא לקבוע מונח ייחודי ל־vaping אלא להסתפק בצירופים 'עישון בְּאִרְסוּס' (אֶרְסָס הוא ארוסול) או 'שימוש בסיגריה אלקטרונית'.
לרשימה המלאה; על הוועדה למונחי בריאות הציבור

מליאת האקדמיה אישרה את המילון למונחי ארכיונאות ובו כ־260 מונחים, ובהם מונחים המשקפים את הטכנולוגיה בת ימינו המשמשת את הארכיונאים. הוועדה שהכינה את המילון קמה ביוזמת הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. רשימת המונחים העדכנית תיכלל במילון הרב־לשוני הבין־לאומי של מועצת הארכיונים העליונה (ICA). ברשימה נקבעו הפועל לְאַרְכֵּן ושם הפעולה אִרְכּוּן לציון פעולת האחסון וניהול הרשומות בארכיון (במקום "לארכב" ו"ארכוב").
לרשימה המלאה; על הוועדה למונחי ארכיונאות

המונחים והמילים בשימוש כללי עתידים להתפרסם באתר מונחי האקדמיה.

האקדמיה אישרה כמה החלטות בדקדוק, ובהן ההחלטות האלה:

  • המילה חַט (שן הפיל) היא זכר או נקבה, ונטייתה ברבים היא חִטִּים וגם חַטִּים.
  • המילה שְׁתַּיִם עם אותיות מש"ה תנוקד בדגשים בשי"ן ובתי"ו, למשל: הַשְּׁתַּיִם, מִשְּׁתֵּי־.
  • המילים נֵד, קוּף (המחט) משויכות לשורשי ע"ו ונוטות ללא דגש: נֵדֵי־(מים), קוּפי מחט.
  • אושרה הצורה הרווחת שִׁימְפַּנְזָה, ונקבע שמין המילה נקבה.

ההחלטות מתפרסמות באתר האקדמיה. לריכוז העדכונים ראו כאן.

* * *

רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה, אמרה שמפעל המינוח המתמשך של האקדמיה הוא פרי שיתוף פעולה מבורך בין אנשי מקצוע ובין נציגי האקדמיה ללשון העברית, החוברים יחד בוועדות המינוח המקצועיות ופועלים בהתנדבות ובמסירות, מתוך אהבת העברית ובחדוות יצירה, לקדם את המינוח העברי בתחומים שונים. "כעובדי האקדמיה אנחנו מתרגשים מן המחויבות של חברי הוועדות לעבודתם האורכת שנים, ומגיעה להם תודה גדולה," הדגישה גדיש. היא הוסיפה: "כמעט בכל יום מגיעות אלינו בקשות לקביעת מינוח עברי המלמדות על הצורך האמיתי במפעל זה. אנחנו משתדלים להיענות לבקשות הן דרך הוועדות המקצועיות הן במסגרות אחרות".

_______________________

הערות

[1] את אחת הפניות הראשונות בעניין "גזלייטינג" קיבלה האקדמיה מלילי בן עמי (אחותה של מיכל סלה ז"ל). המונח נדון בישיבה עם אנשי מקצוע ונציגי האקדמיה ללשון העברית. אנשי המקצוע: ד"ר שירלי בן שלמה (אוניברסיטת בר־אילן), גבי פרץ (הפסיכולוג הארצי, משרד הבריאות), סיגל אלון-סידליק (הפסיכולוגית הארצית של שירותי בריאות כללית). אנשי מקצוע נוספים תמכו בהצעה. המילה גִּזְלוּת (דעת) התקבלה על פי הצעתה של הפסיכולוגית אפרת הראל-היימן.

[2] את ההצעה "פירוא" קיבלה האקדמיה לפי פנייתו של גל זניר, פעיל סביבתי, המפתח את התחום בישראל.

[3] יזמו את הפנייה אל האקדמיה בעניין זה ארז בדר ואהרן פרת. המונח נדון בישיבה עימם ועם אנשי מקצוע נוספים ונציגי האקדמיה. אנשי המקצוע הנוספים: אורי אורון (מנהל סוכנות החלל), אהוד בכר (ראש המכון לחקר החלל בעבר), בר חיון (מנהל התוכן והאתר של סוכנות החלל), אינס צוקר (הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב). המילה "מרקיע" הייתה אחת מן ההצעות שהעלה ארז בדר.