חידון לתלמידים ליום העברית תשע”ט – הפתרונות המלאים

בחידון הזה תוכלו לבדוק עד כמה הם אלופים בעברית!

1. נרדמת באמצע שיעור לשון, ופתאום התעוררת מקול הצעקה של המורה, מה תעני למורה:

א. המורה, את מפריעה לי – אני יְשֵׁנָה.
ב. המורה, את מפריעה לי – אני יושנת.
ג. המורה, את מפריעה לי – הייתי יְשֵׁנָה.
ד. המורה, את מפריעה לי – הייתי יושנת.

הסבר
הצורות יְשֵׁנָה ויָשֵׁן הן צורות הווה בבניין קל, אך במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל.
במשקל זה מילים נוספות, כגון גְּדֵלָה, עָמֵל, חֲפֵצָה, רָעֵב, והוא אופייני בעיקר לציון מצבים.
ומה בדבר ‘הייתי ישנה’? ברוב ההקשרים מוטב לומר פשוט ‘ישנתי’.
‍‍‍‍‍‍הניסוח ‘הייתי ישן’ מתאים רק לציון פעולה מתמשכת או חוזרת, כגון ‘באותם הימים הייתי ישן בחדר של אחי’. וכמובן הצירוף “הייתי יושנת” אינו תקין בשום צורה שהיא.

2. המורה ללשון היא מורה מספר 1 – איך תאמרו?

א. המורה ללשון היא מורה מספר אחד.
ב. המורה ללשון היא המורה הראשונה.
ג. המורה ללשון היא מורה מספר אחת.
ד. המורה ללשון היא מורה נאמבר ואן.

הסבר
מספרים סתמיים מובעים בלשון נקבה, כי בשם המספר צורת הנקבה היא הצורה היסודית. אם כך: ‘בשבילי אתה מספר אחת’!
‍‍‍‍‍‍לכן נכון לומר גם: ‘אוטובוס מספר שלוש’, ‘בית מספר חמש’, ‘תשע ועוד אחת שווה עשר’.

3. איך נכון לומר?

א. אני אוהב לרכּוֹב על אופניים חשמליים בדרך אל הבית ספר.
ב. אני אוהב לרכֵּב על אופניים חשמליות בדרך אל בית הספר.
ג. אני אוהב לרכֵּב על אופניים חשמליים בדרך אל הבית ספר.
ד. אני אוהב לרכּוֹב על אופניים חשמליים בדרך אל בית הספר.

הסבר
לרכּוֹב על אופניים – כמו ללבוש, לגדול.
בפעלים בבניין קל הנוטים בעתיד בתנועת a, כגון ילבַּש, יגדַּל וכך יִרְכַּב – שם הפועל הוא בתנועת o: ללבוש, לגדול, לרכוב (יוצא אחד מכלל זה הוא שם הפועל לשכַּב).
‍‍אופניים חשמליים – חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם במין זכר: אופניים חשמליים, משקפיים אופנתיים, מכנסיים ארוכים, מספריים חדים.
בית הספר ולא “הבית ספר”!
בצירופי סמיכות מוסיפים את ה’ הידיעה למילה האחרונה:
שולחן הכתיבה (ולא “השולחן כתיבה”)
יום ההולדת (ולא “היום הולדת”)
משקפי השמש (ולא “המשקפי שמש”).

4. המורה תפסה אותי “בעידנא דריתחא” – איך אני מרגיש?

א. שמח ואף מאושר.
ב. כשאני רותח מזעם.
ג. במצב של הרהורים נוגים ועדינים.
ד. באמצע מקלחת במים רותחים.

הסבר
הביטוי ‘בעידנא דרִתחא’ מקורו בארמית של התלמוד. התרגום המילולי: ‘בזמן הרתיחה’, והמשמעות היא ‘בשעת כעס’.

5. ארזת בילקוט דַּפְדַּף, מַדְגֵּשׁ, מְחִיקוֹן ומַכְלֵב – מה לא הבאת לשיעור?

א. מרקר
ב. טיפקס
ג. קלסר
ד. מהדק סיכות

הסבר
קלסר הוא עוֹקְדָן או אוֹגְדָן.
דַּפְדַּף הוא בלוק לכתיבה.
מַדְגֵּשׁ הוא מרקר.
מחיקון הוא טיפקס.
מַכְלֵב הוא מהדק סיכות (‘שדכן’ בלשון עממית).

6. פיל, סוס, יונה וכבשה נכנסו לשיעור, איזה קול לא תשמעו במהלכו?

א. געייה
ב. צהלה
ג. המיה
ד. חִצְצוּר

הסבר:
פיל – מחצצר (או מחצרץ), מריע, תוקע ונוהם
סוס – צוהל, צונף או נוחר
יונה – הומה (בתנ”ך גם הוגה או מהגה)
כבשה – פועה (במדרש גם חונבת)
ומי גועה? הפרה…

7. נסעתם בקיץ לאיביזה, באיזה מטבע תשתמשו שם?

א. דולר ספרדי
ב. יוּרו
ג. שקל חדש (כי תמיד צריך כחול לבן)
ד. אֵירו

הסבר
בעצה אחת עם בנק ישראל נקבע כי שם המטבע בעברית הוא אֵירוֹ.
על פי החלטת האיחוד האירופי, בכל מדינה ממדינות אירופה שם המטבע נהגה על פי דרך ההגייה של שם היבשת באותה המדינה.
לדוגמה: בגרמנית שם היבשת נהגה אוֹיְרוֹפָּה ושם המטבע אוֹיְרוֹ, באיטלקית ובספרדית שם היבשת אֵאוּרוֹפָּה ושם המטבע אֵאוּרוֹ, ברוסית שם היבשת יֶבְרוֹפָּה ושם המטבע יֶבְרוֹ. באנגלית נוהגת הצורה יוּרוֹ, שכן שם היבשת בלשון זו נהגה יוּרוֹפּ.
ולפי אותה שיטה נקבע כי בעברית שם המטבע הוא אֵירוֹ – שהרי אנחנו קוראים ליבשת אֵירוֹפָּה.

8.  קיבלת מחבר כרטיס חינם להופעה של סטפן, איך עליך להגיב?

א. להוקיר תודה
ב. להכיר תודה
ג. לעלות תודה
ד. להעלות תודה

הסבר:
הצירוף ‘להכיר תודה’ נוצר בספרות העברית החדשה על פי ‘להכיר טובה’ מלשון ימי הביניים.
‘להכיר טובה’ פירושו ‘להכיר בטובה שנעשתה לנו’.
‘להכיר תודה’ פירושו לפי זה ‘להכיר בחובת ההודיה על הטוב שנעשה לנו’.
לעומת זאת בצירוף ‘להוקיר תודה’ אין שום היגיון. ‘להוקיר’ פירושו ‘לכבד ולהעריך’, ‘לתת יְקָר’. אם כן אפשר להוקיר מישהו על הטובה שעשה לנו, אך לא סביר שנעריך ונכבד את התודה שאנחנו חייבים לו.
הצירוף הקדום יותר להבעת העניין הוא ‘החזיק טובה’.

9. מה הם הפעלים המתאימים לחלקי הלבוש?

א. לנעול נעליים, לענוד כפפות, לפרוף כפתורים, לחבוש צעיף
ב. לנעול נעליים, לפרוף כפפות, לענוד כפתורים, לכרוך צעיף
ג. לנעול נעליים, לעטות כפפות, לפרוף כפתורים, לכרוך צעיף
ד. לענוד נעליים, לעטות כפפות, לענוד כפתורים, לכרוך צעיף

הסבר
פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל שלהם בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. נוסף על ללבוש בגד אפשר לשים אותו או לעטות אותו.
אבל אם אתם רוצים לגוון את לשונכם, תוכלו לומר:
נעליים, סנדלים או מגפיים – נועלים.
כפפות – עוטים.
כפתורים – רוכסים או פורפים וגם מכפתרים. (הפעולה ההפוכה היא להתיר כפתורים.)
צעיף – כורכים או מתעטפים בו.

10. פגשתם את נטע ברזילי, מה תצעקו לה?

א. כפרה עליך, איך נהנתי לראות אותך מנצחת.
ב. כפרה עלייך, איך ניהנתי לראות אותך מנצחת.
ג. כפרה עליך, איך ניהניתי לראות אותך מנצחת.
ד. כפרה עלייך, איך נהניתי לראות אותך מנצחת.

הסבר
עליך או עלייך?
שני הכתיבים נכונים, אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר:
1. עליך, אליך, הישגיך ביו”ד אחת – לזכר. בניקוד: עָלֶיךָ, אֵלֶיךָ, הֶשֵּׂגֶיךָ.
עלייך, אלייך, הישגייך בשתי יו”דים – לנקבה. בניקוד: עָלַיִךְ, אֵלַיִךְ, הֶשֵּׂגַיִךְ.
נהנתי או נהניתי?
במילה נהניתי – האות האחרונה של השורש היא יו”ד (גזרת ל”י), היו”ד השורשית הזאת נכתבת הן בכתיב המנוקד הן בכתיב חסר הניקוד אף על פי שאין שומעים תנועת i.

11. מה המשפט הנכון?

א. אי־הבנה מצער הוביל לכך שהסנדלים החדשים שלי ננעלו בכיתה והלכתי הביתה יחף.
ב. אי־הבנה מצער הוביל לכך שהסנדלים החדשות שלי ננעלו בכיתה והלכתי הביתה יחף.
ג. אי־הבנה מצערת הובילה לכך שהסנדלים החדשות שלי נשארו בכיתה והלכתי הביתה יחף.
ד. אי־הבנה מצערת הובילה לכך שהסנדלים החדשים שלי נשארו בכיתה והלכתי הביתה יחף.

הסבר
אי־הבנה מצערת. לתחיליות, כמו התחילית ‘אי־’, אין מין דקדוקי משלהן, ולכן מינו של הצירוף נקבע על פי שם העצם – במקרה שלנו ‘הבנה’, ולכן נקבה.
סנדל במין זכר:
סנדל חדש, סנדלים חדשים.

12. מה אתם אומרים כשאתם עונים לטלפון?

א. שלום
ב. קומסי קומסה
ג. מושי מושי
ד. הלו

התשובה הרצויה: תשובה א – אין יותר עבריים מכם!

13. אתם מבקשים לטפח את עצמכם. במה לא כדאי שתשתמשו?

א. דְּשׁונֶת
ב. תַּחְפִּיף
ג. אַל־רֵיחַ
ד. תַּקְרִישׁ

הסבר
דְּשֹׁנֶת (בלי ניקוד דשונת) אינה מוצר טיפוח אלא קומפוסט – חומר אורגני ההפוך לדשן.
שאר הפריטים הם מוצרי טיפוח: תַּחְפִּיף – שמפו; אַל־רֵיחַ – דאודורנט; תַּקְרִישׁ – ג’ל לשיער.

14. הדבר שאתם הכי מייחלים לו כעת הוא שיסתיים החידון הזה ותבוא כבר…

א. הפסקת הצהריים
ב. הפסקת הצהרים
ג. הפסקת הצוהריים
ד. הפסקת הצוהרים

הסבר
צוהריים – כן, כן, זו הדרך לכתוב את המילה, לפי כללי הכתיב המלא.
ההגייה הנכונה של המילה צוהריים (בניקוד: צָהֳרַיִם) היא tsohorayim (ולא tsaharayim) – יש להגות גם את הצד”י וגם את הה”א בתנועה o.

15. מה הצורה הנכונה של המשפט שהמורה אומרת (ואולי אתם לא רוצים לשמוע…)

א. אני מבקשת מכם, אנא רשמו את העבודה במחשב.
ב. אני מבקשת מכם, אנא כתבו את העבודה במחשב.
ג. אני מבקשת ממכם, אנא רשמו את העבודה במחשב.
ד. אני מבקשת ממכם, אנא כתבו את העבודה במחשב.

הסבר
הצורות “ממכם” ו”ממכן” (שנוצרו על פי הצורות מִמְּךָ, מִמֵּךְ) אינן תקניות. בכינויי הנוכחים והנוכחות הצורות הנכונות הן מִכֶּם, מִכֶּן.
המורה מבקשת לכתוב עבודה (ולא “לרשום”)
כָּתַב – הפועל הרגיל מימי התנ”ך ועד ימינו לציון הבעה של מילים באמצעות אותיות. על פי זה נכון לומר “המורה ביקשה לכתוב חיבור”, “כתבתי מאמר” (או “חיברתי מאמר”) וכדומה.‍‍‍‍‍
רָשַׁם – בהקשר של כתיבה הפועל הזה משמש בעיקר לכתיבה של דברים קצרים, כגון תזכורת או מספר טלפון ביומן. רָשַׁם פירושו גם ‘הכניס לרשימה’, שהרי רשימה היא מעין אוסף של סימנים – של שמות אנשים וכדומה.

16. ולמה רק שיעור לשון כשאפשר גם גאוגרפיה, מה ההגייה הנכונה של שמות הערים?

א. חוֹלוֹן / כְּפַר סַבָּא / חַיְפָה (Hayfa) / שְׂדֵרוֹת (Sderot)
ב. חוּלוֹן / כְּפַר סָבָא / חֵיפָה (Hefa) / שְׁדֵרוֹת (Shderot)
ג. חוֹלוֹן / כְּפַר סָבָא / חֵיפָה (Hefa) / שְׂדֵרוֹת (Sderot)
ד. חוּלוֹן / כְּפַר סַבָּא / חַיְפָה (Hayfa) / שְׁדֵרוֹת (Shderot)

הסבר
השם חוֹלוֹן מקורו במקרא. שם עתיק זה ניתן לעיר שנבנתה על שטח של חוֹלוֹת נודדים, ולכן הניקוד בחולם.
השם כְּפַר סָבָא מקורו בשם יישוב הנזכר בספרות חז”ל. המילה סָבָא היא מילה ארמית המוטעמת בהברתה האחרונה, ופירושה ‘הסב’.
השם חֵיפָה מוזכר בספרות חז”ל. ההגייה התקנית במסורות הידועות לנו היא חֵיפָה בצירי. חַיְפָה הוא השם הערבי של העיר.
השם שְׂדֵרוֹת – צורת רבים של שְׂדֵרָה. מקור המילה בתנ”ך, והיא קשורה לשורש של המילה סֵדֶר. ההגייה התקנית היא בשי”ן שמאלית (s).

17. איך נכון לומר את המשפט?

א. ניצחתי בבחירות לוועדת קישוט והפסדתי את המשחק בכדורסל.
ב. ניצחתי בבחירות לוועדת קישוט והפסדתי במשחק הכדורסל.
ג. ניצחתי את הבחירות לוועדת קישוט והפסדתי את המשחק בכדורסל.
ד. ניצחתי את הבחירות לוועדת קישוט והפסדתי במשחק הכדורסל.

הסבר
בעברית לא את המשחק מנצחים או מפסידים ולא את הבחירות מנצחים או מפסידים, אלא את היריב: בספורט קבוצה מנצחת את יריבתה, ובפוליטיקה כל מפלגה מקווה לנצח את המפלגה האחרת.
בעניין הזה מתנצחות העברית המקורית והעברית המושפעת מאנגלית: באנגלית “מנצחים משחק” – to win the game, אבל בעברית מנצחים או מפסידים במשחק ומנצחים בבחירות.

18. הרעב תקף אתכם פתאום באמצע היום, מה בטוח לא תרצו לאכול?

א. תַּמְלִיא
ב. פְּתֵכָה
ג. מַרְקוֹעַ
ד. פִּצְפּוּצֵי תִּירָס

הסבר
פְּתֵכָה – פָּלֵטָה, לוח של צייר למשיחה ולפיתוך (ערבוב) של צבעים.
כל השאר דברי מאכל: תַּמְלִיא – פשטידה; מַרְקוֹעַ – ביסקוויט; פִּצְפּוּצֵי תִּירָס – פופקורן.

19. ההורים מדברים עם המורה ואני מאזין להם מעבר לדלת – באיזה משפט המילים כתובות בכתיב הנכון:

א. אני מצותת להם מעבר לדלת.
ב. לאחר שיחה עם המורה, בטוח שאצטרך משכחי כאבים.
ג. אני משוכנע שהמורה תגיד שאני פיכח במיוחד.
ד. אני ממש מקווה שלא ישהו אותי מן הלימודים.

הסבר
לצותת – להאזין בסתר (ולא לצוטט – שנכתב בטעות בגלל המילה ציטטה).
בשאר המשפטים יש מילים הכתובות בשגיאות:
מְשַׁכְּכֵי כאבים ולא משכחי כאבים – משככי כאבים אינם משכיחים את הכאבים אלא גורמים להם לשכּוך, כלומר להיחלש.
ילד נבון הוא פיקח, מי שאינו שיכור הוא פיכח.
משעים תלמיד מהלימודים ואדם מהעבודה אבל לא משהים אותו.

20. באיזו שפה הפרופיל שלך בפייסבוק או באינסטגרם?

א. אנגלית
ב. תאילנדית
ג. עברית
ד. סוואהילית

רק תשובה ג תוכיח שאתם אלופי העברית.‍‍ ‍