שלומית ושולמית

נספר כאן על שני שמות יפים לבנות –
אחד ניתן בתקופת המקרא גם לבנים, והשני כלל לא התחיל את כשם פרטי. התוכלו לנחש מי הוא מי?

שְׁלוֹמִית

שְׁלוֹמִית הוא שְׁמן של כמה דמויות מקראיות, ולמרבה הפלא – רובן אינן נשים.

הידועה מכולם (אם כי בהקשר שלילי) היא "שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" (ויקרא כד, יא), אימו של המקלל עלום השם שקילל את השם. לבד ממנה נזכרת גם שלומית אחרת מימי שיבת ציון. כל יתר האישים בשם שלומית, ארבעה במספר, הם גברים – לעיתים במסורת כתיב אחרת: שְׁלֹמוֹת.

יש מן החוקרים שסברו שהשם שְׁלֹמִית לאישה הוא צורת נקבה של השם המקראי שְׁלֹמִי (ולפי זה בכל מקום שבו נמצא השם שלומית ב־י' לאיש, יש לראות בו שיבוש מן הצורה שלמות ב־ו'). אפשר שהוראתו של השם שְׁלֹמִי הוא 'השלום שלי' ואפשר שהוא קיצור של שמות מקראיים אחרים – שֶׁלֶמְיָה(וּ) או מְשֶׁלֶמְיָה(וּ), במובן 'האל שילם' או 'האל השלים'. בציוריות־מה קשר המדרש את השם שלומית שבספר ויקרא לאופייהּ של הדמות: "דהוַת פטפטה: שלם לך, שלם לכון, שלמא לכון" (ויקרא רבה לב, ה), וכמו שמסכם רש"י על אתר: "מפטפטת בדברים, שואלת בשלום הכול".

שמות דומים לשלומי ושלומית מוצאים בלשונות שמיות עתיקות, מן הלבנון ועד דרום ערב, ובכלל – השורש של"ם הוא כר פורה לשמות שמיים פרטיים בתקופות קדומות. בכלל זה השם שלמה מלך ישראל (מן 'שָׁלֵם' או 'שָׁלוֹם') ומנגד השם שַׁלְמַנְאֶסֶר, מלך אשור, המורכב משם האלוהות שֻׁלְמַנֻ, אף הוא מן השורש השמי של"ם. אף בעדויות ארכאולוגיות מארץ ישראל נמצאו חותמות (=בולות) הנושאות את השמות שלמי ושלמית.

שׁוּלַמִּית

שׁוּלַמִּית הוא כינויה של הרעיה ממגילת שיר השירים: "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ. מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" (שיר השירים ז, א). ה' הידיעה מלמדת שאין מדובר בשם פרטי.

על פי חילופי נוסח בתרגומי המקרא הקדומים ליוונית, ללטינית ולסורית, יש מי שסבר שאין שולמית אלא שונמית (בחילופי למנ"ר), כלומר בת העיר שונֵם בעמק יזרעאל, ובענייננו אולי אפילו אבישג השונמית. הצעה זו נחשבת מפוקפקת.

באותו כיוון הוצע שהיא מעיר (לא ידועה) בשם שׁוּלָם, ואולי אפילו בת העיר שָׁלֵם, הלא היא ירושלים, כמו בפסוק: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהלים עו, ג).

לפי הצעה אחרת שולמית היא צורת נקבה של שלמה, ואולי בשיר השירים שלמה הוא כינוי לחתן ושולמית לכלה. יש מי שפירש ששולמית הוא שם תואר שנשלה בו המ"ם התחילית מצורה מעין מְשֻׁלָּמִית‎ לציון תמּוּת ושלמות, בדומה לכינוי "תַּמָּתִי", 'תמה שלי', אף הוא ממגילת שיר השירים.

בעברית החדשה הפך שולמית שם פרטי לבנות.