מרים נאור ז"ל

בא' באייר תשע"ב, 23 באפריל 2012, זמן קצר לפני ששופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, עמדה להתמנות למשנה לנשיא בית המשפט העליון, היא פנתה למזכירות המדעית של האקדמיה בבקשה לקבוע צורת נקבה לתואר התפקיד מִשְׁנֶה. היא אמרה שחשוב לה שתואר התפקיד יהיה בצורת נקבה, והזכירה בצער שכאשר מילאה תפקידים בכירים קודמים לא הקפידה על שימוש בצורת נקבה של תואר התפקיד.

רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה, מספרת: "שוחחתי שיחה לא קצרה עם מרים נאור. הצעתי לה לנהוג כפי שנראה לה לנכון – שהרי במקרה זה הדברים אינם כה ברורים בעיקר מפני שהמילה משנָה תפוסה. עם זאת הדגשתי שיש היגיון דקדוקי לצורה משנָה בקמץ וכמובן שהשימוש בצורת נקבה יש לו יתרון רב. אבל מרים נאור לא הסתפקה בזה וביקשה מאוד לקבל פסיקה של האקדמיה, ועוד היא ביקשה שהפסיקה תהיה לפני המינוי".

מכיוון שלא הייתה דרך לקבל החלטה רשמית של האקדמיה בלוח הזמנים הקצר, פנתה מרים נאור ישירות לנשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר. הוא הציע לה כמה צורות אפשריות: משנָה, משנֵת או משנָת. בסופו של דבר בחרה מרים נאור בצורה משנָה, והייתה למשנָה לנשיא בית המשפט העליון עד מינויה לנשיאת בית המשפט העליון.

יושב ראש ועדת הדקדוק של האקדמיה באותם הימים, פרופ' חיים כהן, ראה לנכון בעקבות זאת לקיים דיון מערכתי בסוגיה. וכך הובילה פנייתה של מרים נאור לדיון מקיף ועקרוני של ועדת הדקדוק בשאלת צורות נקבה לתוארי תפקיד ולדרגות, ולהחלטת האקדמיה ש"אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)" (ישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית ביום כ"ז במרחשוון תשע"ג, 12 בנובמבר 2012).

מרים נאור, הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון, הלכה לעולמה בכ"ב בשבט תשפ"ב. יהי זכרה ברוך!

 

 

(מזכה לתמונה: מארק ניימן, לשכת העיתונות הממשלתית)