הכרזת שם רחוב על שם פרופ’ זאב בן־חיים (אב תשפ”א, יולי 2021)
בטקס מכובד ומרגש במעמד ראש העיר ירושלים מר משה ליאון ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ’ משה בר־אשר הוסר הלוט מעל השלט “מבוא הפרופסור זאב בן־חיים” על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה.
בטקס שנערך בשכונת משכנות האומה בירושלים בה’ באב תשפ”א, 14 ביולי 2021, השתתפו בנותיו של פרופ’ בן־חיים גוזל בן־חיים ושלומית וירחמיאל (ריצ’י) כהן, הנכדים והנינים, ובני משפחה נוספים, חברי האקדמיה, עובדי האקדמיה וגמלאיה.
בתחילת הטקס קרא המנחה דני שגיא את קיצור תולדותיו של פרופ’ זאב בן־חיים. בין היתר סופר שבן־חיים, שנולד בגליציה בשנת 1907 בשם זאב וולף גולדמן, עלה ארצה לקראת סוף שנת 1933, ומונה לַמזכיר המדעי של ועד הלשון העברית בנשיאותו של חיים נחמן ביאליק.
בן־חיים היה ממקימי האקדמיה ללשון ולימים היה סגן נשיא האקדמיה ובהמשך נשיאהּ השני של האקדמיה. גולת הכותרת של מפעלותיו באקדמיה הייתה מפעל המילון ההיסטורי שכּוֹנֵן והיה עורכו מעל 30 שנה. הוא אף קבע שעבודת המפעל תהיה באמצעות המחשב, וכך היה מפעל זה מהראשונים מסוגו בעולם שהקים מאגר קונקורדנציות ממוחשב.
בן־חיים היה מגדולי החוקרים של העברית והארמית בכל הדורות ומייסד המחקר המודרני על מסורות השומרונים בעברית ובארמית. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת 1964 וזכה בפרסים נוספים.
הוא ורעייתו ציפורה בן־חיים התגוררו בירושלים עד יום מותם כשהם בני מעל מאה שנים.
ראש העיר, מר משה ליאון, אמר בטקס שהוא מתרגש לחנוך את מבוא פרופ’ זאב בן־חיים. לדבריו “ירושלים מתכבדת בזכרו הטוב ובמפעלו הייחודי – מפעל הלשון העברית”. הוא סיפר שבן־חיים אמר על עצמו כי הוא מקיים את הציונות במחקר העברית: “אינני חקלאי או תעשיין אלא חוקר השפה העברית”.
פרופ’ משה בר־אשר ציין שזאב בן־חיים פעל למעלה משבעים שנה בירושלים. נוסף על פעילותו החשובה באקדמיה ועל תרומתו לגיבוש החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים היה בן־חיים מחוקריה הראשונים של העברית החדשה והשתית את העיון בה על ראייה של רצף הדורות בבחינת לשון עתיקה במציאות חדשה. פרופ’ בר־אשר הודה מאוד לראש העיר ולצוות של העירייה שסייע במילוי הבקשה לקרוא את המבוא הזה על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה.
בשם הנכדים דיבר ד”ר אבינעם כהן. הוא סיפר על ימיו הראשונים של בן־חיים בירושלים בשנות השלושים: כששאלו אותו ‘מניין אתה?’ היה עונה “אנא ווטני”, בן המקום. “הוא לא נולד פה אבל חש שייך למקום ברוחו ובנפשו, לנשים ולאנשים החיים בו וללשונותיהם הארוגות זו בזו.” עוד סיפר ד”ר כהן על היום שבו מלאו 70 שנה לעלייתו של בן־חיים לארץ: “זה היה יום חג, כמעט יום לידה במקום שהוא הרגיש שהוא נולד אליו. באמת ובתמים הגיע לכאן בציפייה להשתתף בחידוש השפה ובכינון הארץ”. [לדברים במלואם]
