ילד מיכאל מלאך

מיכאל

מיכאל הוא שמם של כמה אישים בתנ"ך, ובהם אביו של סְתוּר, אחד משנים עשר המרגלים: "לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל" (במדבר יג, יג). המפורסם מכולם הוא ללא ספק מיכאל מספר דניאל: "וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעׇזְרֵנִי" (י, יג). בהמשך הוא מכונה גם "מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל" (יב, א).

במסורת היהודית מיכאל זה הוא מלאך ממלאכי האל, הממונה על עם ישראל (לפי תפיסה קדומה שלכל אומה יש מלאך הממונה עליה). במקרא לא נזכרו המלאכים בשמותיהם, למעט בספר דניאל (שנחשב מאוחר), ואילו בספרות החיצונית והבתר־מקראית מימי הבית השני הדבר נפוץ. דמותו ומעשיו של מיכאל נזכרים בספרות ההיכלות, בספרות המדרש והאגדה ובספרות המיסטיקה. ספר חנוך, מן הספרים החיצוניים למקרא, מגולל בהרחבה את קורותיהם של המלאכים השונים, וממנו למדים שמיכאל הוא אחד מארבעת המלאכים החשובים והקרובים לאל (לצד גבריאל, אף הוא נזכר בתנ"ך; ורפאל ואוריאל [נוסח אחר: פניאל] שלא נזכרו בו). מיכאל משמש בין היתר גם שר צבאות ה' (כנראה על בסיס "שׂר" שבדניאל).[1]

במדרשים רבים המלאכים המוכרים בשמותיהם, ובעיקר מיכאל וגבריאל, מגויסים ל"השלמת" הסיפור המקראי. למשל על שלושת המלאכים שפגש אברהם נאמר בתלמוד: "מאן נינהו [=מי הם] 'שלשה אנשים'? מיכאל וגבריאל ורפאל. מיכאל שבא לבשר את שרה; רפאל שבא לרפא את אברהם; גבריאל אזל [=הלך] למהפכיה לסדום" (בבלי מגילה יד ע"א). ובמקום אחר, בהסבר שניתן להיווצרותה של האימפריה הרומית: "יום שנתחתן שלמה לפרעה נכֹה מלך מצרים ירד מיכאל ונעץ קנה בים… ונעשה חורש גדול וזה הוא כרך גדול שברומי" (ירושלמי עבודה זרה א, ב; בנוסח המקביל בתלמוד הבבלי היה זה גבריאל).

מיכאל הוא שם המורכב משתי מילים – מִי כָּאֵל – ותוכנו שאלה רטורית ('האומנם יש כמו האל?') שעניינה ייחודו של האל. בתנ"ך מקבילים לו השמות מִיכָיְהוּ, מִיכָיָהוּ ומִיכָיָה (וקיצורו מִיכָה או מִיכָא). שמות דומים במבנה הזה מוכרים מתעודות אכדיות (מעין מיכאדד, מיכאשור ועוד). לפי המדרש, בתשתית השם מיכאל יש פסוקים מוכרים: "למה נקרא שמו מיכאל? בשעה שעברו ישראל בים פתח משה בשירה 'מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה" [שמות טו, יא] וכשסיים את התורה אמר: 'אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן' [דברים לג, כו]. 'מִי כָמֹכָה', 'אין כָּאֵל' – הרי מיכאל" (במדבר רבה ב, ט). יש הסוברים כי השם המקראי מִיכַל לנקבה הוא קיצורו של מיכאל.

השם מיכאל נודע הן מסיפורי המקרא הן מן המסורת הנוצרית, וכך חדר לתחום שמותיהם של דוברי לשונות אירופה. די להזכיר את השמות Michael באנגלית, Michel בגרמנית ובצרפתית, Михаил ('מיכאיל') ברוסית, Miguel בספרדית ובפורטוגלית ואף השם היידי מִיכְל (שבא בדרך כלל כשם שני לצד יחיאל). ברבות מן הלשונות נוצרה ממנו צורת נקבה דוגמת Michèle  ('מישל') בצרפתית (ומכאן גם Michelle באנגלית), Michaela בגרמנית ועוד.

___________________________________________________________________

[1] בתוספתא חולין מוצאים את ההלכה "השוחט… לשום מיכאל שר צבא הגדול ולשם שלשול קטן – הרי זה בשר זבחי מתים" (ב, יח). בנוסח אחר מוצאים "מיכאל השר" בלבד, ואולי משתקפות כאן שתי מסורות.