החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (סיוון תש"ף, יוני 2020)

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית נקבעה החלופה 'סמלון' תמורת אימוג'י, אושרה רשימה של שמות מדוזות והתקבלו כמה החלטות בדקדוק

ישיבתה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בל' בסיוון תש"ף, 22 ביוני 2020 (ישיבה שסז), נערכה על פי כללי הימים האלה באמצעות מערכת "זום".

מליאת האקדמיה אישרה רשימה של שמות מדוזות – ובה בעיקר שמות של מדוזות הפוקדות את ישראל. עוד נכללים ברשימה שמות של מדוזות מסוכנות ומפורסמות מרחבי העולם. את הרשימה הכין ד"ר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה וצוותו, והיא נדונה בוועדת הזואולוגיה של האקדמיה העוסקת בקביעת שמות עבריים לבעלי חיים.

בשמות המדוזות שאושרו כמה שמות ציוריים במיוחד: כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה (Rhizostoma pulmo, לשעבר 'מדוזה מצויה') – על שם הפס הכחול והעבה בשולי הפעמון; מַצְפְּנִית נְקֻדָּה (Chrysaora pseudoocellata) – על שם הפסים בדגם מצפן בגב הפעמון ושמונה נקודות כהות בשוליו; בֵּיצַת־עַיִן יָם־תִּיכוֹנִית (Cotylorhiza tuberculata) – שנראית ממש כמו "ביצת עין"; יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת (Aurelia aurita) – בהשראת הסוג השם העממי באנגלית Moon jellyfish.

את רשימת שמות המדוזות שאושרה ראו כאן.

יו"ר ועדת הזואולוגיה של האקדמיה, הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית, אומר בעקבות אישור השמות: השמות העבריים נועדו בראש וראשונה לציבור הרחב ולבני הנוער הפוגשים מדוזות בטבע ומתעניינים בהן. השמות העבריים שניתנו למדוזות מרחבי העולם נועדו לתקשורת ולתרגום של סרטי טבע, להרצאות ולפעילויות חינוכיות.

האקדמיה דנה בישיבתה בכמה מילים בשימוש כללי, ובהן חלופה עברית למילה אימוג'י. מקור המילה "אֵמוֹגִ'י" ביפנית, והיא נוצרה מהלחם של שני רכיבים שמשמעם 'תמונה' ו'תו' (או 'אות'). בעקבות פניות רבות שהגיעו לאקדמיה בשנים האחרונות הוחלט להציע לציבור מילה עברית פשוטה ושקופה: סִמְלוֹן. מילה זו מצטרפת למונח הוותיק יותר פַּרְצוּפוֹן, שמעתה ישמש רק לסמלונים שצורתם פרצוף.

עוד נדונה השאלה מה אפשר לומר בעברית במקום אנדרדוג. מקור הביטוי בארצות הברית בתחום תחרויות הכלבים: underdog היה הכינוי לכלב שהפסיד בקרב (ושכב על הרצפה ומעליו רכן הכלב המנצח – top dog), ומשם הושאל למשמעות המוכרת כיום – מי שנמצא מלכתחילה בעמדה נחותה יותר וצפוי להפסיד. אנשי האקדמיה סברו שאין באפשרותם ליצור חלופה עברית מקבילה לביטוי האמריקאי – שהוא בבחינת עגה. לכן הוחלט להציע למבקשים את הצירוף דל־סיכוי, וכנגדו מוצע להשתמש בצירוף רב־סיכוי לציון פייבוריט (favorite).

בתחום הדקדוק התקבלו כמה החלטות בניקוד. מהן נביא שתיים:

ניקוד המילה פתגם: הוחלט לקיים את שתי מסורות הניקוד של המילה – בגימ"ל רפה וגם בגימ"ל דגושה. המילה פתגם מוכרת מן המקרא (וגם מארמית המקרא) , ובכתבי היד הטובים היא מנוקדת ללא דגש בגימ"ל – פִּתְגָם. ניקוד זה עולה בקנה אחד עם המקור הפרסי של המילה שבו לפני הגימ"ל יש תנועה (patigama). גם לניקוד בדגש – פִּתְגָּם – יש מהלכים במסורת העברית: כך המילה מנוקדת בגרסאות מוכרות של המקרא, במילונים העבריים ובמילוני המקרא.

החלטה נוספת נוגעת לדגש קל או היעדרו בניקוד צורות נוטות של כמה שמות סגוליים. בדרך כלל בשמות כמו מֶלֶךְ יש דגש קל בנטיית היחיד – מַלְכִּי, ואילו בנטיית הרבים אין דגש – מַלְכֵי־. במקרא יש כמה שמות שאינם הולכים אחר הכלל הזה. הוחלט שבשמות האלה כשאין השפעה על ההגייה בימינו (באותיות גד"ת) הניקוד יהיה לפי הכלל. על כן במילה בֶּגֶד נטיית היחיד תהיה בדגש בדל"ת בִּגְדִּי (במקרא ללא דגש), ואילו במילה יֶקֶב נטיית היחיד תהיה ללא דגש כבמקרא יִקְבִי. ובנטיית הרבים ינוקדו בדגש כַּסְפֵּי־ ונִסְכֵּיהֶם כבמקרא, ואילו צִמְדֵי־ ללא דגש אף על פי שבמקרא המילה מנוקדת בדגש בדל"ת.

את החלטות הדקדוק החדשות ראו כאן.