רעות

המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים.

השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט. רֵעות נזכרת בנוסח ברכת הנישואין שבתלמוד הבבלי (הברכה עצמה ידועה מן המשנה) והוא מקובל עד ימינו: "ברוך… אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום ורעות" (כתובות ח ע"ב). נוסח דומה נזכר גם בלשונן של ברכות אחרות, למשל בהתחלפות משמרות כוהנים במקדש בשבת: "השוכן בבית זה יטע ביניכם אחוה ואהבה שלום ורעות" (ירושלמי ברכות א, ד [ג ע"ג]).

רְעות–רֵעות

בתנ"ך נזכרת מילה דומה אחרת – רְעוּת, כלומר בשווא נע בראשה, ולה כמה משמעויות.

רְעוּת היא צורת נקבה של המילה רֵעַ או רֵעֶה (לעולם בצורה הנטויה רְעוּתָהּ): "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב). צורות־משנֶה אחרות לנקבה הן רֵעָה: "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח), ורַעֲיָה: "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב). על פי רוב משמשת המילה רֵעֶה תואר רשמי למלווה של המלך. לצד אלו מוכרת גם המילה מֵרֵעַ במשמעות קרובה: "וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ" (שופטים יד, כ).

רְעוּת היא גם שם עצם מופשט שמובנו 'שאיפה', 'תשוקה' – לעולם בצירוף רְעוּת רוּחַ מספר קהלת: "רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (א, יד), ושיעורו 'רדיפה אחרי הבל ורוח'. המילה רַעְיוֹן, אף היא מאותו השורש, באה בספר קהלת במשמעות דומה ובאותו הקשר: "כִּי גַם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ" (ד, טז). בשורש זה נקרים בתנ"ך גם כמה פעלים במובן 'התחבר עם': "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהלים לז, ג), "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף" (משלי כב, כד).

המילים רְעוּת ורַעְיוֹן מוכרות גם מן הארמית המקראית. רְעוּת פירושה 'רָצוֹן': "כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן" [=כרצון אלוהיכם תעשו] (עזרא ז, יח); וכך בנוסח הקדיש: "בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ" [=בעולם שברא כרצונו]. רַעְיוֹן פירושו 'מחשבה', 'הרהור': "וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע" [=ואת הרהורי לבך תדע] (דניאל ב, ל), ואף בספרות חז"ל בא ההסבר: "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר: 'אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו' [=אתה המלך, עלו הרהוריך על משכבך] (דניאל ב, כט)" (בבלי ברכות נה ע"ב).[1]

אף שהגיית רֵעות ורְעות דומה (בצליל e ברי"ש), בשם הפרטי המקובל בימינו הכוונה לצורה בצירי.

רות–רעות

במקורות קדומים יש זכר לרעות כשם פרטי. בפשיטתא, תרגום המקרא והברית החדשה לארמית־סורית מן המאה השנייה לספירה, בא השם רעות תחת השם המקראי רוּת. מה פשר העניין? המתרגם הושפע ככל הנראה מנטייתה של המגילה לשמות טיפוסיים (היינו על פי אופיים או התנהגותם, כמו עָרְפָּה, מַחְלוֹן, כִּלְיוֹן) ו"תיקן" מדעתו את שמה של רות לרעות על שום שנתחברה עם נעמי (בשונה מערפה שהפנתה לה עורף). גם כיום יש המפרשים כך את השם רות, ואילו אחרים סבורים כי הוא גזור מן השורש רו"י, כמו המילה רָוֶה במשמעות 'מושקה יפה', ובדומה לדרשת חז"ל: "למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד, שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות" (בבלי בבא בתרא יד ע"ב).

מכבים–רעות

סיפור מעניין נקשר בשמו של היישוב רעות שבחבל מודיעין (היום חלק מרשות משותפת לעיר מודיעין וליישוב מכבים). חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי ביקש בימיו האחרונים למנוע את אישור השם רעות מחשש שייהגה בטעות רָעוֹת. וילנאי עצמו חידש שמות רבים ליישובים ולאתרים בארץ והקפיד שגם צלצול השם יהיה יפה וחף משגיאה, אלא שמקימי היישוב לא השתכנעו (ואף דחו את החלופה שהוצעה להם – נופית). חרף חששותיו של וילנאי נראה שבימינו אין מי שטועה בשם היישוב.

____________________________

[1] ואומנם טיב הקשר בין המשמעויות השונות של השורש רע"י שנוי במחלוקת, ויש שסברו שהכול עניין אחד – אם במובן 'הנהגת צאן' אם במובן 'התחברות'. שורש זה, במשמעות זהה או קרובה, מצוי בלשונות שמיות רבות, ולא רק בעברית ובארמית.