מלכת אסתר

נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר".

הצירופים 'אסתר המלכה' ו'המלכה אסתר' בנויים במבנים המקובלים לציון אדם ותפקידו או מעמדו – מבנה של שם ותמורתו. הינה לדוגמה בסיפור המגילה עצמו: "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה" (אסתר ז, א), "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" (שם א, יב).

לעומת זאת הצירוף "מלכת אסתר" הוא צירוף סמיכות, ובדרך כלל אין נוהגים לצרף את שם האדם לשם תפקידו באמצעות מבנה סמיכות. אין אומרים לדוגמה נְשִׂיא ריבלין או מלכת אליזבת'. בסמיכות משתמשים לציין למשל את ארצו או את תחומו של הנשיא או המלך, כגון נְשיא ישראל, מלכת אנגלייה או מלכת שבא.

ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע "משחק פורים" שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.

חוקר הלשון משה גושן־גוטשטיין הציע שצירוף הסמיכות "מלכת אסתר" נוצר בלשון הדיבור לצורך הבחנה בין אסתר המלכה ההיסטורית (האחת והיחידה) ובין התחפושת (שיש רבות כמותה). ("טור הלשון", הארץ, 15 במארס 1963). ואולם באתר עיתונות יהודית היסטורית מצאנו גם "מלכת אסתר" בהקשר ההיסטורי: "קברה של מלכת אסתר היהודיה מכובד באיראן" (דבר, 19 באוגוסט 1935).

"מלכת אסתר" בעיתונות העברית:

​​צירופי סמיכות שהסומך בהם הוא שם פרטי

יש צירופי סמיכות שהסומך בהם הוא שם פרטי – אך במקרים אלו מדובר במקומות ולא באנשים. לדוגמה הר מירון, מְלון דן, אוניברסיטת בר־אילן (ואומנם בתחילה נקרא שמה "האוניברסיטה בר אילן"). והינה אף מבנה זה אינו יציב: לצד צירוף הסמיכות המקובל "נְהַר פרת" נמצא בתנ"ך גם הצירוף של שם ותמורה "הנהר פרת".