איור גבר ואישה בצמחייה עם כיתוב 'עדן' וכותרת 'שמות ומשמעויות'

עֵדֶן

השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, ואומנם כבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי לאיש משבט לוי (דברי הימים ב כט, יב; לא, טו).

המילה עֵדֶן מוכרת מסיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית כשמו של מקום שאלוהים נטע בו גן – "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" (ב, ח), ולאחר מכן בצירוף 'גן עדן' – "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (ב, טו). לפי משמעותן של מילים מן השורש עד"ן בעברית ובלשונות שמיות אחרות – עונג, נעימות, רכות, טעם טוב – עֵדֶן הוא מקום של רווחה ונועם.

יש שביקשו לדייק כי 'עדן' ו'גן עדן' שבבראשית מכוונים דווקא למקום שופע ופורה, כך על פי האוגריתית (לשון שמית צפונית מערבית) שבה מילים מן השורש עד"ן קשורות להשקיה. ייתכן שמשמעות זו נרמזת בפסוקים כמו "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), "וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם" (תהילים לו, ט). אחרים גורסים כי מוצא השם עדן במילה האכדית edinu שפירושה 'מישור', 'ערבה'.

בעברית המקרא מוכרות כמה מילים מן השורש עד"ן: עֶדְנָה, עָדִין (רק בנקבה) ומַעֲדַנִּים, וכן הפועל הִתְעַדֵּן: "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ וַיִּתְעַדְּנוּ" (נחמיה ט, כה). בלשון חכמים נגזר ממנו גם הפועל עִדֵּן: "כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנים אותו ומפנקים אותו" (ספרי דברים שו). בספרות חז"ל 'גן עדן' הוא "עולם הבא", מקום מנוחת הצדיקים לאחר מיתתם, וניגודו של 'גיהינום': "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא ברא כנגדו […] ברא צדיקים, ברא רשעים; ברא גן עדן, ברא גיהינום" (בבלי חגיגה טו ע"א).

בתרגום השבעים תועתק 'עדן' ליוונית (Εδεμ) רק כשם פרטי לציון מקום (במופע הראשון בבראשית), אולם הצירוף 'גן עדן' (ביתר המופעים) מתורגם במילה אחת – παράδεισος (באותיות לטיניות: paradeisos), היינו גן, פַּרְדֵּס,[1] (ממנה התגלגלה paradise המוכרת). בוולגטה, תרגום המקרא ללטינית, הצירוף 'גן עדן' לא תועתק אלא תורגם תרגום מילולי – paradisus voluptatis, 'גן של תענוג'. בתרגום המקרא של לותר לגרמנית (מן המאה השש עשרה) המילה 'עדן' מתועתקת (ולא מתורגמת) בכל מקום: Eden. מכאן קצרה דרכו של השם 'עדן' ללשונות אירופה. באנגלית למשל משמש השם Eden במובן Paradise וגם בהשאלה 'מקום של עונג ומנוחה'. בכמה מלשונות אלו 'עדן' הוא אף שם פרטי, וכמו בעברית – לבנים ולבנות כאחת.

_________________________

[1] אל העברית נשאלה המילה מן הפרסית, והיא מצויה למשל בקהלת: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כׇּל פֶּרִי" (ב, ה).