מנהלים בעברית: כהונה, סבב, מנהל מיזם, רווח לכול, עתודי

כְּהֻנָּה, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה (קדנצייה)

המילה כהונה מקורה במקרא, ושם משמעה העיקרי הוא תפקידו של הכוהן ועבודתו, למשל בדברי משה לקורח ועדתו: "הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל… וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (במדבר טז, ט–י). בלשון המשנה כהונה היא קבוצת הכוהנים, מעמד הכוהנים, בדומה למילה לְוִיָּה – קבוצת הלוויים, מעמד הלוויים.
בלשון ימינו חל במילה תהליך סמנטי הקרוי חילון – הוצאתה מן הקודש אל החול: כשם שהפועל כִּהֵן (כיהן) איננו מציין כיום את שירותו של הכוהן בקודש אלא מילוי של תפקיד בכיר, כך המילה כהונה מציינת כיום את התקופה שבה אדם ממלא תפקיד כזה.

סֶבֶב (רוטציה)

סבב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע.
למילה סֶבֶב משמעויות נוספות, ובהן סיבוב סביב ציר וסדרה של פעולות או אירועים – כגון סדרת הופעות במקומות שונים (סבב הופעות) או סדרת משחקי ספורט. יש 'סבב שיחות', 'סבב היכרות', 'סבב חופשות' ו'סבב מינויים'.
המילה סבב נוצרה בעברית החדשה והיא משמרת את המשמעות הבסיסית של השורש – תנועה מעגלית – בדומה למילים סָבַב, סָבִיב, סִיבוּב וסְבִיבוֹן. מילים אחרות קיבלו משמעויות מושאלות: הֵסֵב, נָסַב, סִבָּה, מְסִבָּה, סְבִיבָה, בִּסְבִיבוֹת.

מְנַהֵל מֵיזָם (פרויקטור)

מנהל מיזם הוא צירוף מילים הבא להחליף את המילה הלועזית פרויקטור, מילה שככל הנראה קיימת רק בעברית. את המונח מֵיזָם במשמעות מִפְעָל (בלעז enterprise) הציעו כבר בראשית שנות החמישים בדיונים משותפים לוועד הלשון ולמשרד המשפטים. בדיונים אלו חודשה גם המילה יַזָּם.
הפועל יָזַם קרוב אל הפועל זָמַם: שניהם מביעים מחשבה ותכנית לעשות משהו. אך במהלך הדורות נוצרה ביניהם הבחנה: יָזַם מציין בעיקר מחשבה על תכנית חדשה, ואילו זָמַם מציין מחשבה על תכנית שלילית. מן הפועל יָזַם חידש אליעזר בן־יהודה את המילה יָזְמָה.

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation)

בלי ניקוד: רווח לכול.
מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר. זאת לעומת משחק 'סכום אפס' שבו אם משתתף אחד מרוויח המשתתף האחר מפסיד.
למילה רֶוַח כמה משמעויות הקשורות זו לזו: רווח הוא שטח ריק בין דברים, למשל בין מילים, ובמשמעות זו הוא נרדף למִרְוָח. רווח הוא הצלה וגאולה כאמור במגילת אסתר "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (ד, יד). רווח הוא ההפך מהפסד – כבר בספרות חז"ל, ומכאן 'הרוויח כסף' וכיוצא בזה. משמעות זו היא המשמשת בצירוף 'רווח לכול'.
המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

עֲתוּדִי (רזרבי)

המילה עתודי היא שם תואר מן המילה עֲתוּדָה.
עֲתוּדָה מופיעה במקרא פעם אחת בצורת רבים, ומקובל לפרשה 'מלאי, אוצר'. כיום עתודה היא רזרבה: ציוד, חומרי גלם וכדומה הנצברים לשימוש בעתיד. בצה"ל המילה עתודה מציינת גם כוח תגבורת שנועד להפעלה לפי הצורך, ובעבר שימשה גם במשמעות 'כוח מילואים'. "העתודה האקדמית" היא עתודה של צעירים המקדימים לימודים אקדמיים לגיוסם לצבא ומתחייבים לשירות קבע.
את המילה עתודי הציע לאקדמיה עורך הדין אלי וילנר, והיא אושרה בשנת תשע"א (2011).​