אַרְכֻּבָּה

ארכובּה היא ברך. המילה נזכרת בחלק הארמי של ספר דניאל (ה, ו): "וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (=וברכיו זו לזו נוקשות), ורווחת בלשון חז"ל. במדרש הגורס ש"כל מה שברא הקב"ה בעולם ברא באדם" נאמר בין השאר: "עֱלִי ומַכְתֶּשֶׁת בעולם, עלי ומכתשת באדם. זה ארכובתיו של אדם".

מן המשמעות של ברך קיבלה המילה ארכובה משמעות של כלי כָּפוף, וכיום בעיקר ידית כפופה. מוכר במיוחד גל הארכובּה במנוע – ציר בעל ארכובות שהופך תנועה קווית לתנועה סיבובית.