תמונתה של חנה לבל

השירים של חנה לבל

המורה והמחנכת הוותיקה חנה לבל מקבוצת יבנה שלחה לנו שירים שחיברה למסיבות סיום בבית הספר היסודי בקיבוצה. השירים הולחנו, והתלמידים שרו אותם במהלך הצגות שעסקו בסיפורה של העברית ובתחייתה.

הִמְנוֹן לַלָשׁוֹן

אֲנַחְנוּ דּוֹר דּוֹבְרֵי עִבְרִית
וְלֹא שִׁבְעִים לָשׁוֹן
תְּהִי שְׂפָתֵנוּ כְּתַכְשִׁיט
שָׂפָה שֶׁל עַם קַדְמוֹן.

אֲשֶׁר "אַלְפַּיִם שְׁנוֹת" הָיְתָה
שְׁבוּיָה בֵּין הַגּוֹיִים.
אוּלָם מֵאָז שֶׁנִגְאֲלָה
רַק בָּהּ פֹּה מְדַבְּרִים

נֹאהַב אוֹתָהּ וּנְכַבְּדָהּ
כָּל תָּג כָּל צְלִיל כָּל אוֹת
עִבְרִית – שָׂפָה כֹּה עֲתִיקָה
וּצְעִירָה מְאוֹד.

 

שִׁיר הָעִבְרִית 

עִבְרִית זוֹ הַשָּׂפָה שֶׁלִּי,
הִיא גַּם שְׂפַת אֲבוֹתַי.
שָׁנִים רַבּוֹת צִפְּתָה הִיא לִי,
וְזֶה הָיָה כְּדַאי.
כִּי אֲבוֹתֵינוּ מִנִּי אָז,
דִּבְּרוּ רַק בְּעִבְרִית.
בְּהַר־סִינַי כָּתְבוּ אוֹתָהּ,
עַל שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית.

עִבְרִית זוֹ הַשָּׂפָה שֶׁלִּי,
בָּה נִכְתְּבוּ סְפָרִים.
וְגַם אֲנַחְנוּ מְבִינִים,
מָה שֶׁחָזָ"ל אוֹמְרִים.
כִּי הָעִבְרִית שֶׁלִּי הִיא
עַכְשָׁו הִיא גַּם בָּרְחוֹב.
וְגַם תִּינוֹק בָּעֲגָלָה
אוֹמֵר: עִבְרִית זֶה טוֹב!

עִבְרִית זוֹ הַשָּׂפָה שֶׁלִּי,
עִבְרִית אֲנִי אוֹהֵב.
וּכְשֶׁמְּקַלְקְלִים אוֹתָהּ,
פָּשׁוּט זֶה לִי כּוֹאֵב.
כִּי הָעִבְרִית שֶׁלִּי הִיא –
כּצִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים,
וְטַעֲמָהּ בְּשִׂפְתוֹתַי –
כְּטַעַם רִמּוֹנִים.

עִבְרִית זוֹ הַשָּׂפָה שֶׁלִּי,
אֲנִי בָּהּ מְדַבֵּר.
שִׁבְעִים שָׂפוֹת הָיוּ לָנוּ,
עַל זוֹ לֹא נְוַתֵּר.
כִּי הָעִבְרִית שֶׁלִּי, הִיא
הַפֶּלֶא שֶׁל הַדּוֹר.
כִּי מִנִּבְכֵי הַזְּמָן עָלְתָה
בָּקְעָה כְּמוֹ קֶרֶן אוֹר.

 

שִׁיר הַצַּבָּרִים

אִם אַתָּה וָתִיק בָּאָרֶץ אִם נוֹלַדְתָּ כָּאן
אָז הַכֹּל לְךָ בָּרוּר וְהַכֹּל מוּבָן
אִם שֶׁלְּךָ הֵם הַשָּׁמַיִם הָעֵמֶק הֶהָרִים
שֶׁמֶשׁ רוּחַ חוֹל וּמַיִם וְצִיּוּץ שֶׁל צִפּוֹרִים

כּוֹבַע טֶמְבֶּל עַל הָרֹאשׁ וּפַרְצוּף שָׁזוּף
מִין חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם וּמַבָּט חָצוּף
כֵּן אֲנַחְנוּ צַבָּרִים מְתוּקִים אֲבָל דּוֹקְרִים
יָאלְלָה דּוּגְרִי בְּחַיַּי לִהְיוֹת צַבָּר כְּדַאי.

אִם חָדָשׁ אַתָּה בָּאָרֶץ וְאֵינְךָ צַבָּר
אִם עִבְרִית אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְחָשׁ קְצָת מְיֻתָּר
חֲדָשִׁים הֵם הַשָּׁמַיִם הָאֹפֶק מְנֻכָּר
הַשֶּׁמֶשׁ בַּפָּנִים צוֹרֶבֶת וּבַלֵּב קְצָת קַר

שְׁאַף אֲוִיר יַשֵּׁר כְּתֵפַיִם וְהַיְשֵׁר מַבָּט
שְׁלַח חִיּוּךְ אֶל הַשָּׁמַיִם כְּבָר אַתָּה צַבָּר כִּמְעָט
אִם זֶה לָזֶה תִּתְּנוּ יָדַיִם חָדָשׁ וְגַם יָשָׁן
מַשֶּׁהוּ מוּצָק יִהְיֶה פֹּה, מַשֶּׁהוּ אֵיתָן.

כֵּן אֲנַחְנוּ צַבָּרִים מְתוּקִים אֲבָל דּוֹקְרִים
יָאלְלָה דּוּגְרִי בְּחַיַּי לִהְיוֹת צַבָּר כְּדַאי
יָאלְלָה דּוּגְרִי בְּחַיַּי לִהְיוֹת…
צַבָּר כְּדַאי.

 

המורה חנה לבל מלמדת את תלמידיה

המורה חנה לבל מלמדת את תלמידיה בקבוצת יבנה.