איור שלט חדר עם כיתוב "החדר של אלה, שמות ומשמעויות"

אֵלָה

שמות של עצים משמשים לעיתים קרובות גם לשמות בני אדם. דמויות אחדות במקרא קרויות על שמם של עצים. שם העץ הידוע ביותר המשמש גם שם פרטי הוא תָּמָר (בראשית לח, ו; שמואל ב יג, א), והשאר הם שמות גברים: רִמּוֹן (שמואל ב ד, ב), זֵיתָן (דברי הימים א ז, י), אֹרֶן (דברי הימים א ב, כה), אַלּוֹן (דברי הימים א ד, לז), אֵלוֹן (בראשית מו, יד) ואפילו תַּפּוּחַ – שם אחד ממלכי כנען (יהושע יב, יז). דוברי העברית החדשה הוסיפו לרשימה את השמות אֶשֶׁל, דֹּלֶב (במלעיל), צֶאֱלָה, שָׁקֵד, תִּדְהָר, תֹּמֶר ועוד.

גם אֵלָה הוא שם פרטי במקרא, אך שלא כבימינו מדובר בשם איש. חמישה אנשים מכונים בשם זה, ובהם אֵלָה בֶּן בַּעְשָׁא שהיה מלך בממלכת ישראל (מלכים א טז, ח). בימינו אֵלָה הוא שם אישה, והוא נוהג בשתי הגיות: אֵלָה במלרע, כשם העץ, ואֵלָה במלעיל.

העץ אֵלָה

שם העץ אֵלָה מצטרף למילים נוספות שבשורשן א-ל, ומשמען היסודי כוח וחוזק, ובהן אַלּוֹן, אִילָן, אַיִל, ואף אֵל ואלוה.[1] מן המסופר במקרא אפשר להבין שאבותינו ייחסו לעץ זה חשיבות. "תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם" טמן יעקב את חפצי הפולחן של אלוהי הנכר שאסף מבני משפחתו (בראשית לה, ד). תחת האַלָּה (צורה אחרת של שם העץ, ואולי הכוונה לאַלּוֹן), ולפי המדרש תחת אותה האלה עצמה, הקים יהושע אבן גדולה לאות ברית בין ה' לעם ישראל (יהושע כד, כו). כמה פגישות עם שליחי האל התרחשו תחת עצי אלה (שופטים ו, יא–יט; מלכים א יג, יד). כמובן לעץ האלה היה תפקיד מכריע במותו של אבשלום: "וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד, וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה, וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר תַּחְתָּיו עָבָר" (שמואל ב יח, ט). לפי האנציקלופדיה המקראית, אפשר שבמקצת ההיקרויות אֵלָה היא שם כללי לעץ גבוה וחסון (בדומה למילה אילן), כגון בכתוב ביחזקאל: "וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה" (ו, יג). צורת הרבים של אלה היא אֵלִים (ישעיהו נז, ה) או אֵילִים (ישעיהו א, כט). האלה נזכרת בנבואתו של ישעיהו "כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם" (ו, יג), והיא מסמלת חוסן וחיוניות. האלה המקראית מזוהה עם המינים אֵלָה אַטְלַנְטִית (Pistacia atlantica) ואֵלָה אֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִית (Pistacia palaestina) – שניהם עצים גבוהים המַשירים את עליהם בחורף.

אלה במלעיל

לרוב השם אֵלָה המלעילי הוא קיצור של אחד השמות בעלי היסוד התאופורי אֵל – בנקבה, כגון אריאלה, דניאלה, גבריאלה או ישראלה. נראה שקיצור זה קיבל חיזוק מן השם Ella הנפוץ בארצות אירופה, ולכן צלילו מוכר לדוברי העברית יוצאי הארצות האלה. לגיזרונו של השם האירופי Ella הוצעו הצעות אחדות: יש המקשרים אותו לאל השמש היווני  Ἥλιος(הֵליוֹס);[2] יש הגוזרים אותו מלשון alia, בלטינית 'אחרת';[3] כנראה במקצת המקרים מדובר בקיצור השם העברי אלישבע (בעיקר בהגייתו האירופית Elisabeth).

על פי מחקרה של שלומית לנדמן על השמות הפרטיים בישראל,[4] יש שמות שנתחבבו על הורי הילדים בגלל החיבה להרכב הגאים מסוים. לפי ממצאיה, צלילו של העיצור ל' נחשב בעיני רבים מתאים לשמות של בנות, ויש הבוחרים בשם אֵלָה מאהבת הצליל ובלי זיקה מיוחדת למשמעות.

________________________

[1] ראו עוד כאן.
[2] משערים שגם השם היווני  Ἑλένηהרווח בלשונות אירופה מודרניות – Helen באנגלית, Elen בצרפתית, Елена ובקיצור Лена ברוסית – קשור לעניין אור השמש.
[3] באתרBehind the name  מובאת השערה שאלינור מאקוויטניה (המאה השתים עשרה) נקראה בתחילה Aenor על שם אימה, ולמען ההבחנה בין האם לבת כונתה alia Aenor – 'אֵנוֹר האחרת'. המתנגדים להשערה זו מביאים לראיה עדויות לשימוש בשם אלינור (אֵלֵאָנוֹר) גם לפני המאה השתים עשרה.
[4] ש' לנדמן, מהדסה להדס, מאליעזר לאלעזר – מאפיינים לשוניים ותרבותיים בשמות פרטיים של המגזר היהודי במדינת ישראל, עבודת דוקטור, המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות, אוניברסיטת בר־אילן, רמת גן תשע"ד.