דיוקן המשוררת לאה גולדברג

תאריך ההופעה: 19 בפברואר 1991

המשוררת, המתרגמת וחוקרת הספרות לאה גולדברג, ב' בסיוון תרע"א (1911) – ח' בשבט תש"ל (1970).

הייתה חברה יועצת של האקדמיה משנת תשי"ט. חברת הוועדה למילים בשימוש כללי.

לאה גולדברג, ילידת קובנה שבליטא, למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות של קובנה, ברלין ובון וקיבלה תואר דוקטור. עסקה בהוראת הספרות בגימנסיה העברית בראסיין שבליטא, ונמנתה עם חברי קבוצת הסופרים "פּתח". עלתה לארץ בשנת 1935. השתתפה בשבועון "טורים", עבדה במערכות העיתונים "דבר", "משמר" ו"משמר לילדים", הייתה מעורכי "דבר לילדים" וערכה את כתב העת "אורות קטנים" לילדי הגולה. משנת 1952 הייתה מרצה לספרות כללית באוניברסיטה העברית, ומשנת 1963 הייתה לפרופסור ושימשה ראש החוג לספרות השוואתית.

שיריה של לאה גולדברג כונסו לאחר מותה בשלושה כרכים. ביצירותיה בפרוזה: "מכתבים מנסיעה מדומה", "והוא האור", "פגישה עם משורר". היא כתבה מחזות, ובהם "בעלת הארמון" ו"ההר האִלֵּם", ופרסמה שירים וסיפורים רבים לילדים. גולדברג תרגמה לעברית יצירות מופת מלשונות אירופה, בעיקר מגרמנית, מצרפתית ומרוסית. מתרגומיה: "פר גינט" לאיבסן, "מלחמה ושלום" לטולסטוי ו"בית ספר לנשים" למולייר. השירים שתרגמה כונסו בקובץ "קולות רחוקים וקרובים".

לאה גולדברג קיבלה את פרס ישראל לספרות יפה לאחר מותה.

כיתוב בבול: לאה גולדברג
כיתוב על השובל: בארץ אהבתי השקד פורח
מעצבת: רות אלחנן
בבול מוצג דיוקנה של לאה גולדברג מתקופות חיים שונות. בשובל הבול מוצג רישום דמותם של עגנון ושלונסקי – מעשה ידיה.

לעיון בדף הבול בקטלוג המקוון של התאחדות בולאי ישראל