אורי צבי גרינברג
תרנ”ז–תשמ”א, 1896–1981
- נבחר לחבר בב’ בתמוז תשי”ט
- היה חבר ועד הפרסומים
אורי צבי גרינברג נולד בביליקאמין שבגליציה למשפחה חסידית. במלחמת העולם הראשונה לחם כחייל בצבא האוסטרי בחזית הבלקן, עד להתפוררותו. בד בבד החל לפרסם שירים בעברית וביידיש. את ספריו הראשונים פרסם ביידיש, ואת ספריו העבריים פרסם עם עלותו לישראל בשנת תרפ”ד (1923). היה משוררם של החלוצים, אך בשל מחלוקת עם הנהגת היישוב בדבר היחס לערביי ארץ ישראל והשלטון הבריטי, נתרחק ממפלגות הפועלים והיה לפעיל מרכזי בתנועה הרוויזיוניסטית. הוא הקדיש את עתו בארץ ובאירופה – בשירים, במאמרים ובנאומים – להצלת היהודים לפני ההשמדה באירופה הנוצרית ולחירותו ולאדנותו של העם העברי בארץ ישראל.
בשנת 1931 ייסד בוורשה את השבועון הרוויזיוניסטי “די וועלט”. בשנת 1938 היה עורך לילה של העיתון “דער מאָמענט” בוורשה, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לארץ, אך משפחתו הושמדה.
אצ”ג היה חבר בקונגרסים הציוניים וחבר הכנסת הראשונה. הוא ערך עיתונים ומאספים שונים, פרסם מסות ספרותיות, ובהן “כלפי תשעים ותשעה” ומאמרים רבים בעברית וביידיש בענייני ספרות, מדיניות ופוליטיקה.
הוא עוטר בפרסים רבים ובהם פרס ישראל ופרס ביאליק.
במהדורה חדשה של כל כתביו, בהוצאת מוסד ביאליק, הופיעו עד י”ט כרכים: ספרי השירה (כרכים א-יג): “אימה גדולה וירח”, “הגברות העולה”, “אנקראון על קֹטב העצבון”, “חזון אחד הלגיונות”, “כלב בית”, “אזור מגן ונאום בן הדם”, “ספר הקטרוג והאמונה”, “לקט שירים”, “רחובות הנהר”, “ספר העמודים”, “ספר העִגול”, “שירי אספקלר / בהאי עלמא”, “על דעת הזמן והמקום”, “לסעיף סלע עיטם”. מאמריו כונסו בכרכים טו-יט, ורישומים בכרך יד.
בהוצאת מאגנס הודפסו כל שיריו ביידיש ב”געזאַמלטע ווערק”.
