יצחק דב ברקוביץ
תרמ”ו–תשכ”ז, 1885–1967
- נבחר לחבר בי”ב בכסלו תשי”ד
- נבחר לחבר־כבוד בי”א באדר ב’ תשי”ז
- חבר ועד הלשון מתרצ”א
יצחק דב ברקוביץ נולד בסלוצק שברוסיה הלבנה. בשנת 1903 התיישב בלודז’ ופרסם את סיפוריו הראשונים. בשנת 1905 עבר לווילנה ועבד במערכת “הזמן”, בשנים 1913-1911 ערך את המדור הספרותי של השבועון “העולם” בווילנה ואחר כך באודסה; בשנת 1914 עבר לארצות הברית, יסד את כתב העת “התורן”, היה מנהל הסניף האמריקני של הוצאת שטיבל, ערך את הירחון “המקלט” ואת הירחון לבני הנעורים “עדן”. בשנת 1928 עלה לארץ וערך את “מאזנים”.
י”ד ברקוביץ פרסם סיפורים רבים בעברית וביידיש, תרגם את כתביו של שלום עליכם, חותנו, לעברית וכן תרגם יצירות של טולסטוי ושל צ’כוב, פרסם מחזות ובהם “אותו ואת בנו”. הוא כתב פרקי זיכרונות, ובהם חמשת הכרכים “הראשונים כבני אדם” על שלום עליכם ועל סופרים בני דורו.
יצירתו המקורית כונסה בעשרה כרכים, ותרגומיו לשלום עליכם כונסו בחמישה עשר כרכים.
זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, והיה חתן פרס ישראל לספרות יפה.
