יהושע בלאו

תרע”ט–תשפ”א, 1919–2020

נבחר לחבר־יועץ בשנת תשי”ט
נבחר לחבר בשנת תשכ”ג
נשיא האקדמיה בשנים תשמ”א–תשנ”ג
עורך לשוננו בשנים תשמ”א–תשנ”ט
יו”ר ועדת הדקדוק בשנים תשנ”ג—תש”ע

יהושע בלאו נולד בכ”ז באלול תרע”ט (1919) בקלוז’, טרנסילווניה. בשנים תרצ”ז-תרצ”ח הוא למד בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת וינה. בשנת תרצ”ח עלה לארץ והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תש”י קיבל תואר דוקטור על מחקרו “דקדוק הערבית היהודית של ימי הביניים”.

יהושע בלאו היה פרופסור בחוג לשפה ולספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא הורה לשון עברית ובלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב בשנים תשט”ז-תשמ”ו. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית למדעים משנת תשכ”ח ושימש שם יושב ראש החטיבה למדעי הרוח בשנים תשמ”ט-תשנ”ה. הוא גם היה חבר כבוד בחברה האסייתית המלכותית, חבר האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, חבר מכותב באקדמיה הבריטית והנשיא הראשון של החברה לערבית־היהודית. בשנים תשנ”א-תשנ”ד שימש יהושע בלאו יושב ראש המועצה המדעית של יד יצחק בן־צבי.

פרסים ומדליות: פרס בן־צבי לשנת תש”ם ופרס רוטשילד לשנת תשנ”ב, חתן פרס ישראל לשנת תשמ”ה (1985). הוא קיבל מדליית זאב בכר מן האקדמיה הלאומית בהונגריה ומדליית מרק לידזברסקי מן החברה המזרחנית הגרמנית. בתשס”א קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון לשפות וספרויות המזרח באוניברסיטת פריז. בתשס”ב (2002) קיבל את אות יקיר ירושלים. בתשס”ד (2004) נבחר לנשיא כבוד של האגודה לחקר הערבית הבינונית.

תחומי עיסוקו המדעי: בלשנות עברית היסטורית, חקר תחיית העברית, ערבית בינונית, ערבית־יהודית וערבית־נוצרית.

בלאו פרסם ספרים ומאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בארץ ובחוץ לארץ.

מפרסומיו

ספרים

דקדוק עברי שיטתי, ירושלים תשט”ו (מהדורות נוספות: תשכ”ג, תש”ל, תשל”ה)
אוצר לשון המקרא (מחבר שותף עם ש”א ליונשטם ומ”צ קדרי), אותיות א-ט, ירושלים תשי”ז-תשכ”ח
תשובות הרמב”ם א-ד, ירושלים תשי”ח-תשמ”ו
דקדוק הערבית היהודית של ימי הביניים, ירושלים תשכ”ב (מהדורה נוספת מתוקנת: תש”ם)
תורת ההגה והצורות, תל־אביב תשל”ב (מהדורה חדשה מתוקנת: תש”ע)
תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית: קווים מקבילים ומפרידים, ירושלים תשל”ו
הספרות הערבית היהודית: פרקים נבחרים, ירושלים תש”ם
עיונים בבלשנות עברית, ירושלים תשנ”ו
(עם י’ יהלום) מסעי יהודה, ירושלים תשס”ג
מילון לטקסטים ערביים־יהודיים מימי הביניים, ירושלים תשס”ו
תורת ההגה והצורות של לשון המקרא, ירושלים תש”ע (מהדורה נוספת: תשל”ב)

מאמרים

“על אוסף מחקרים בבעיות הסמנטיקה של המקרא”, לשוננו נט (תשנ”ו), עמ’ 257-253
“הרהוריו של ערביסטן על השתלשלות עברית המקרא וסעיפיה”, לשוננו ס (תשנ”ז), עמ’ 32-21
“בעיות בתורת ההגה והצורות של עברית המקרא”, לשוננו ס (תשנ”ז), עמ’ 189-181
“עיונים בכתב־יד מזרחי מתחילת המאה הי”א של תרגום רס”ג לתורה”, לשוננו סא (תשנ”ח), עמ’ 130-111
“דקדוק ספרדי-אנגלי להוראת לשון המשנה”, לשוננו סא (תשנ”ח), עמ’ 166-159
“קובץ מחקרים בלשון חז”ל באנגלית”, לשוננו סא (תשנ”ח), עמ’ 347-343
“הגבול הדק בין משפט זיקה למשפט שאלה עקיפה”, לשוננו סב (תשנ”ט), עמ’ 92-87
“על לשון הכתובות העבריות בימי בית ראשון”, לשוננו סב (תשנ”ט), עמ’ 347-345
“הצעה לגלגולו ההיסטורי של הכינוי הפרוד המופנה בגוף שלישי במשפטים שמניים”, לשוננו סג (תשס”א), עמ’ 29-19
“הרהורים על תחיית העברית”, לשוננו סה (תשס”ג), עמ’ 324-315

פרסומים בלשונות זרות

Syntax des palästinensischenBauerndialektes von Bīr-Zēt, Walldorf-Hessen 1960
The Emergence and Linguistic Background of Judaeo-Arabic, Oxford 19652; Jerusalem 19813; Jerusalem 1999
A Grammar of Christian Arabic, 1–3 Louvain 1966–1967
On Pseudo-Corrections in Some Semitic Languages, Jerusalem 1970
A Grammar of Biblical Hebrew (Porta Linguarum Orientalium, N.S. 12), Wiesbaden 1976; 19932
Am Adverbial Construction in Hebrew And Arabic: Sentence Adverbial in Frontal Position Separated from the rest of the Sentence, Jerusalem 1977
The Renaissance Of Modern Hebrew and Modern Stabdard Arabic: Parallels and Differences in the Revival of Two Semitic Languages, Berkeley–Los Angeles–London 1981
On Polyphony in Biblical Hebrew, Jerusalem 1982
Studies in Middle Arabic and in Judaeo-Arabic Variety, Jerusalem 1988
Topics in Hebrew and Semitic Linguistics, Jerusalem 1998
A Handbook of Early Middle Arabic, Jerusalem 2002
(with S, Hopkins), “Judeao-Arabic Papyri– Collected, Edited, Translated and Analysed”, JSAI 9 (1987), pp. 87–160
Phonology and Morphology of Bibical Hebrew – An Introduction, Winona Lake, Indiana, 2010