אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ובשימוש כללי והחלטות בדקדוק (ניסן תשע"ו, אפריל 2016)
בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בג' בניסן תשע"ו, 11 במארס 2016 (ישיבה שמה), אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע, כמה מונחים בסוציולוגיה ומילים בשימוש כללי, וכן אושרו החלטות בדקדוק.
הוועדה הוותיקה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הביאה לאישור האקדמיה מונחים שדנה בהם בעקבות פניות הציבור, ובהם כמה חידושים:
- הֶזֵּן (בלי ניקוד היזן) – feed
- כָּפְרָה – נזקה שמונעת את הגישה למערכת ומפעיליה תובעים תשלום כופר כדי לפתוח את המחסומים.
- נְתוּנֵי עָתֵק – big data
- תַּג הַקְבָּצָה – hashtag; תג ההקבצה המקובל הוא סולמית (#)
כמו כן אושרו המונחים האלה: מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (Internet of Things, IoT), קוֹד מֻטְבָּע (hardcode), הַעֲלָמַת זֶהוּת (de-identification, anonymization), הַחְזָרַת זֶהוּת (re-identification), הִנְדּוּס לְאָחוֹר (reverse engineering).
מליאת האקדמיה החליטה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. מילה זו נחשבה עד כה לא תקנית משום שמסך – כעולה משורש המילה סכ"ך – הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע כגון בצירופים 'צג מגע' או 'מרקע מגע' וכן את המונח מַצָּג המציין את התמונה שנראית על המרקע, כגון בצירוף 'תצלום מצג' (screenshot).
עוד התקבלו כמה מונחים המשלימים את המילון למונחי הסוציולוגיה שאושר לפני כשלושה חודשים, ובהם החידושים תַּלְמִיּוּת (קונפורמיות) ותַלְמָנוּת (קונפורמיזם), תַּלְמָנִי (קונפורמיסט) ולֹא־תַּלְמָנִי (נון־קונפורמיסט).
עוד נדונו כמה מילים בשימוש כללי. שתיים מהן הוצגו לא מכבר לחוות דעתו של הציבור באתר האקדמיה, ועתה זכו לאישור: שׁוֹמֵרָה (בודְקה, בוטקה), מִבְצוֹר (בונקר). שתי מילים נוספות שאושרו מהלכות זה כבר בציבור: בִּיּוּשׁ (שיימינג), דִּבְקִית (סטיקר).
לבסוף אישרה האקדמיה כמה החלטות בדקדוק ובהן ההחלטה שאין פסול בצורת הרבים פָּמוֹטִים (לצד פָּמוֹטוֹת) וכך גם פָּגוֹשִׁים, פָּשׁוֹשִׁים. בשמות אחרים מאותו המשקל צורת הרבים היא בסיומת ־וֹת כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת.
האקדמיה ללשון העברית בהחלטותיה אלו נענתה לצורך שעלה מן הציבור במינוח עברי בחיי היום יום ובתחומים המקצועיים, ואף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים. בשנים האחרונות האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את המְהלך בקרב דוברי העברית, ואף בישיבתה האחרונה אישרה מילים ושימושי לשון רווחים – שנחשבו קודם לכן לא תקניים – משום שראתה שאין בהם פגיעה של ממש ברוחה של העברית.
