כהה וקהה

רבים מתבלבלים בין שמות התואר כֵּהֶה וקֵהֶה, אך נראה שאין קשר בין שתי המילים. כֵּהֶה הוא חשוך, מעורפל ונוטה לשחור, ההפך של בָּהִיר. המשמעות היסודית של קֵהֶה היא פגום וחסר, שחודו נפגם, ומכאן ההפך של חַד. סכין קהה היא סכין לא חדה, וזווית קהה היא זווית של יותר מ־90º, ההפך מזווית חדה. חבלה קהה היא מכה יבשה, כלומר מכה שלא נגרמה מדבר חד ולכן איננה מדממת. קהה חושים הוא מי שחושיו אינם מחודדים.

ומה בדבר עיניים שאינן רואות טוב? על יצחק בזקנתו נאמר "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), ועל עלי הכהן נאמר "וְעֵינָיו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (שמואל א ג, ב). לעומתם על משה נאמר: "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). מדוע כהה ולא קהה – הרי העיניים מאבדות מחדותן? בתפיסה המקראית עין הרואה היטב היא עין שיש בה אור: "רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (שמואל א יד, כט); "לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי" (תהלים לח, יא). ייתכן שמשתקפת כאן תפיסה כי הראייה מקורה באור פנימי של העין. לכן במקרא עין שאינה רואה היטב היא עין שכהתה, כלומר נעשתה חשוכה. צירופים דוגמת 'חד עין' ו'עין חדה' נוצרו בעברית רק בעת החדשה בעקבות מקבילות בלשונות אירופה.