ביולוגיה בעברית: יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר

מונחים מן המילון לביולוגיה המולקולרית והמיקרוביולוגיה(תשנ"ה) והמילון לביולוגיה כללית (תשס"ט)

יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם)

יצורון הוא יצור חד־תאי זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ, כגון חיידק או אמבה.
בביולוגיה, מטבע הדברים, יש מונחים רבים המציינים הקטנה. במילה יצורון ההקטנה מצוינת על ידי הסיומת וֹן, וכך גם במילה וְרִידוֹן (סעיף דק של וריד). גם הסיומת ־ִית עשויה לציין הקטנה, כגון במילים רִשְׁתִּית, כַּדּוּרִית (דם). דרך אחרת לציין הקטנה היא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: גּוּפִיף, עוֹרְקִיק (סעיף דק של עורק), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב). ויש שההקטנה מצוינת על ידי הוספת שם תואר, כגון 'עץ ננסי', 'קרפדה גמדית' (מין של קרפדה), 'שן זעירה'.

תַּשְׁנִית (מוטציה)

תשנית היא שינוי במערך הגנטי (genotipe) של פרט מסוים הגורם לשינוי בתכונותיו. יש תשניות המתרחשות באופן אקראי, יש תשניות הנגרמות מהשפעות סביבתיות כגון זיהום, ויש תשניות שהאדם יוזם, כגון לצורך פיתוח זן של פרי או ירק.
המילה תַּשְׁנִית בנויה כמו המילים תַּבְנִית, תַּמְצִית, תַּכְלִית. בכולן התי"ו הראשונה והתי"ו האחרונה אינן מן השורש.
מן המילה תשנית נגזרה המילה מְתַשְׁנֵת, שהיא החלופה העברית למוּטָגֵן (גורם חיצוני לתשנית).

מַעֲצָב (גנגליון)

מעצב הוא צביר של תאי עָצָב.
המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב מציין ליפוף וקשירה). בצורת הרבים עֲצַבִּים חָברוּ צליל המילה בערבית והמילה המקראית עֲצַבִּים שמשמעה פסילים ואלילים.

קוֹלְטָן (רצפטור)

קולטן הוא תא או קצה עָצָב המזהה שינוי או גירוי בסביבה וגורם לייצור אותות עֲצַבִּיִּים בתגובה.
המילה קוֹלְטָן זהה בתבניתה למילה נוֹגְדָן ולמילים נוספות מתחום הביולוגיה והרפואה:
מוֹשְׁכָן – אַטְרַקְטַנְט, חומר המושך חרקים או בן זוג מן המין השני.
דּוֹחֲיָן – רֶפֵּלֵנְט, חומר הגורם להרחקתו של דבר, כגון חומר דוחה חרקים.
סוֹתְרָן – אַנְטִידוֹט, תרופה הסותרת את השפעותיו של רעל.
קולטן הוא גם מתקן לניקוז מי גשמים – בור מכוסה בסבכת ברזל המחובר למערכת הביוב.

צַוְתָּאוּת (סימביוזה)

צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק תועלת.
המילה צוותאות נוצרה מן המילה הארמית צַוְתָּא המצויה בספרות חז"ל והמשמשת בעברית החדשה בביטוי "בצוותא". המקבילה העברית של צוותא היא צֶוֶת. בלשון חז"ל מצוי גם הפועל צָוַת (=התחבר, היה לחֶבְרָה): על הפסוק ממגילת קהלת "כי זה כל האדם" (יב, יג) מובא בתלמוד הפירוש המדרשי: "כל העולם כולו לא נברא אלא לִצְוֹת לזה".

מַעְבְּדָן (לבורנט)

מעבדן הוא מי שעובד במעבדה. צורת הנקבה: מַעְבְּדָנִית.
את המילה מַעְבָּדָה חידש אליעזר בן־יהודה במשמעות "מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה", כהגדרתו במילון. החידוש מבוסס על המשמעות המילולית של המילה הלטינית לַבּוֹרָטוֹרְיוּם = מקום של עבודה.
המילה מעבדן דומה בצורתה למילה מִנְהֲלָן – מִנְהָלָה (או מִנְהָל) בתוספת ־ָן.
המילה מעבדן מתועדת במילונים משנות השישים של המאה העשרים.

אַקְטָר (אוֹטוֹקְלָב)

אקטר הוא מְכָל לעיקור ולחיטוי של אביזרים רפואיים וכלֵי מעבדה על ידי הפעלת קיטור בלחץ גבוה. המילה נוצרה משורש המילה קיטור במשקל אַפְעָל, הנדיר יחסית, בזיקה לצלילי המילה הלועזית.
בתנ"ך קיטור משמעו עשן, ובעברית החדשה – אדים שנוצרים ממים רותחים. ממשמעות זו חודשה בסוף המאה התשע־עשרה המילה קַטָּר – כשעוד פעלו הקטרים באמצעות קיטור.