יירוט

יירוט הוא הסטה מכוונת של כלי טיס או כלי שיט ממסלולו – על ידי אילוצו לפנות ליעד אחר או על ידי פגיעה בו. כיום היירוט מכוּון גם נגד טילים וכלי משחית דומים ונועד למנוע מהם להגיע ליעדם. בתחום המודיעין מיירטים מסרים במטרה להשיג את המידע הצפון בהם, לרוב מבלי למנוע מהם להגיע ליעדם.

נראה שהמילה יירוט התחדשה כתרגום ל־interception בהקשר הצבאי. היא מתועדת בעיתונות העברית מסוף שנות החמישים של המאה העשרים, למשל בצירוף 'מטוס יירוט'.

יסודו של היירוט בן ימינו בפועל חידתי בתנ"ך. בספר במדבר מסופר כי כשיצא בלעם לקלל את ישראל ראתה אתונו את מלאך ה' ניצב בדרכה, ולפיכך סטתה מן הדרך ובסופו של דבר אף עצרה מלכת. לאחר שהכה אותה בלעם והיא התלוננה על התנהגותו – ראה סוף סוף גם הוא את מלאך ה'. וכה אמר לו המלאך: "עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים? הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי. וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים…" (במדבר כב, לב–לג).

המשפט "כי יָרַט הדרך לנגדי" קשה להבנה ורבו בו הפירושים. תרגום השבעים ותרגומים נוספים תרגמו את הפועל יָרַט במשמעות 'נשחת', ובקרב פרשני ימי הביניים רוֹוח הפירוש הקושר את הפועל הזה לעיווּת, סטייה והטיה (אבן־עזרא, רמב"ן, רד"ק, רלב"ג). בימינו, מלבד הפרשנויות האלה, יש הסוברים כי יָרַט מציין דחיפוּת (המלאך ממהר בדרכו) ויש הנותנים לפועל פירושים על פי מילים דומות בערבית. אחרים סוברים כי מדובר בשיבוש הנוסח.

הפירוש של הפועל יָרַט במשמעות סָטָה הוא שהביא להולדת הפועל יֵרֵט בימינו במשמעות 'הסיט דבר מדרכו'. ואולי השפיע גם מדרש חז"ל הרואה בפועל יָרַט נוטריקון להתנהגותה של האתון אשר סטתה מדרכה: "יראה ראתה נטתה" (בבלי שבת קה ע"א, בבלי מנחות סו ע"ב ועוד).