עברית תקנית ועברית תקינה
הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט:
שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו תַּקִּינִים, כלומר לא מקולקלים.
- עברית תִּקְנִית היא עברית על פי התקן (נורמה) שנקבע בתחומים שונים: כתיב, פיסוק, הגייה, נטיית הצורות, מינוח וכדומה.
- עברית תַּקִּינָה היא לשון טובה ומוקפדת – ללא שגיאות, אך לאו דווקא בעקבות היצמדות מכוונת לכללים ולהחלטות.
נראה שבפועל יש חפיפה מלאה למדי בין שני הצירופים: עברית תקנית היא גם עברית תַּקִּינָה ולהפך.
נעיר כי לפי התקן שם התואר תַּקִּין מנוקד בפתח ודגש, על דרך שמות התואר כַּבִּיר, צַדִּיק. ניקוד זה נקבע על פי הארמית שממנה ירשנו את המילה. הפתח נשמר גם בנטיית המילה: תַּקִּינָה, תַּקִּינִים, תַּקִּינוֹת (כמו צַדִּיקָה, צַדִּיקִים, צַדִּיקוֹת).
