• חבר ועד הלשון מתרצ"ז (1937)
• חבר בוועדות למונחי רפואה, לשמות בעלי חיים, למונחי צבעים ולשמות צמחים

שאול טשרניחובסקי נולד בכפר מיכאילובקה שברוסיה. למד בחדר, בבית ספר תיכון יהודי למסחר ובבית ספר תיכון ממשלתי. למד רפואה באוניברסיטת היידלברג ובהמשך באוניברסיטת לוזאן וקיבל תואר דוקטור לרפואה (1907). במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הרוסי בתפקיד רופא צבאי. אחרי המלחמה עבר לאודסה ועבד כרופא פרטי. ב־1921 יצא מרוסיה לגרמניה והיה העורך הספרותי של "התקופה".

טשרניחובסקי עלה ארצה ב־1931, וקיבל עליו לסיים את עריכת מילון הרפואה הגדול של ד"ר מזי"א. הוא שימש רופא ילדים בבתי הספר של תל אביב.

לאורך כל שנותיו פרסם עשרות רבות של שירים – סונטות, פואמות ובלדות, תרגומים לספרות העולם, ובראשם האיליאדה והאודיסאה, ולמחזות. בכתיבתו ניכרת השפעת התרבות היוונית, בייחוד בשירי הטבע שלו. כתיבתו משקפת את מעורבותו בגורל היהודי בזמנו ומאופיינת גם בזיקתה למקרא ובהזדהות עם גיבורי המקרא.

מפרסומיו: חזיונות ומנגינות (1901); שירים (1907 ומהדורות רבות נוספות); סיפורים (1922); מחברת הסונטות (1922); עמנואל הרומי (1925); כחום היום (1929); שלושים ושלושה סיפורים (1941); שירים מן האפוס הסרבי (1946).