לכבוד יום העברית תשפ”א פנינו לעובדי האקדמיה ללשון העברית וביקשנו מהם לבחור את השירים האהובים עליהם ביותר – שירים שמשרים עצב או שמחה, מעוררים געגוע, מרגשים או מקפיצים.
נתון מעניין העולה מכל הבחירות: השיר האהוב ביותר על עובדי האקדמיה הוא ליל חניה שכתב נתן אלתרמן והלחין יאיר רוזנבלום. הביצוע הראשון שלו היה בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת תשל”ג, 1973, ושרו אותו חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי.
והינה ההסברים שנתנו עובדי האקדמיה לבחירות האהובות עליהם:
ליזה מוהר, ראשת מדור ההוצאה לאור, בחרה בשיר “שיר נבואי קוסמי עליז” מאת עלי מוהר ובלחן של יוני רכטר: “מילים יפות ונוגעות, לחן מדהים, אופטימיות מדבקת. בחרנו לשיר אותו, כל המשפחה יחד, בטקס הבר מצווה של הבן שלי.”
שרית הראל–מימראן, הממונה על פיתוח המשאבים, בחרה בשיר “האומנם?” של לאה גולדברג: “מילות השיר משרות עליי רוגע ושלווה, מחברות אותי לטבע ולאדמה, ונותנות לי תחושה שהכול יהיה בסדר.”
ד”ר סמדר כהן, יועצת הלשון בתאגיד השידור הישראלי כאן 11, בחרה בשיר “משהו חדש מתחיל” של דני רובס: “כתבה אותו מי שהיום היא רעייתו – אילאיל תמיר, ודני הלחין, והוא מבטא את התחושה המופלאה המתעוררת כשמשהו חדש מתחיל.”
יפעת זילברמן, ראשת מדור מרכז ההדרכה, בחרה בשיר “חלומות” בביצועה של רוחמה רז: “לכבודם של כל החולמים והעושים לתחיית העברית מאז אליעזר בן־יהודה וחבריו ועד היום. ולכבודה של העברית שהייתה כשלהבת נרעדת והפכה לאבוקה שחזקה לפינו ומאפשרת לחפש בין מילותיה”.
אורי סמואל, רעיונאי במדור קשרי קהל, בחר בשיר “ניצחת איתי הכול” של עמיר בניון: “היכולת של עמיר בניון להכניס רגש בתוך מילות השירים שלו מדהימה. בכל פעם שאני חושב שהוא הגיע לקצה הוא מצליח לעלות עוד קצת ולגעת בי עמוק יותר. השיר ניצחת איתי הכול הוא שיר עם מילים גבוהות מצד אחד והכי פשוטות ונוגעות מצד שני”.
עינב דרימר, ממדור ההוצאה לאור, בחר בשיר “אינקובטור” של להקת הקליק: “השיר הזה אהוב במיוחד! – שיר פאנק אייטיז אפל ומקפיץ, יש בו רק מילה אחת ממקור לועזי – ובכל זאת שיר ישראלי.”
מתן ימין, ממדור קשרי קהל, בחר בשיר “עומד בשער” של עמיר בניון: “אני זוכר שהשמיעו אותו הרבה בתקופה שגלעד שליט חזר. זה ממש ריגש אותי וגרם לי לאהוב את השיר הזה.”
ניבה מילוא, רעיונאית במדור קשרי קהל, בחרה בשיר “סע לאט” של אריק אינשטיין: “זה השיר הראשון שלמדתי את כל המילים שלו בעל פה. אני אוהבת להקשיב לו בעיקר בנסיעות ארוכות, או בעצירה בפקק – הוא מרגיע ומזכיר שבאמת אין בשביל למהר.”
טל קרת, סטודנטית לתיעוד ממדור מחשוב, בחרה את השיר “אהובתי” של משינה בגלל שהוא היה שיר החופה של הוריה: “הוא בעל משמעות בשבילי”.
