מדור מערכות המידע (לשעבר מדור המחשוב) מנהל את מערכות המידע של האקדמיה. המדור עוסק בכל הקשור לתחום התשתיות, מסדי נתונים ותוכנות, חומרה ומערכות הפעלה, תקשורת פנימית וחיצונית, שרתים, תחנות עבודה ואתרי אינטרנט. המדור אחראי על אבטחה ותחזוקה, רכישת ציוד ותוכנות, תכנון, פיתוח ותיאום עם הגורמים השונים באקדמיה. עובדי המחשוב נותנים שירותי תמיכה לעובדים ודואגים לתקינות כל המערכות, לגיבוי הנתונים, לשדרוג ולפיתוח בהתאם לחידושי הטכנולוגיה.
עובדי המדור מפתחים תוכנות ייחודיות ואתרי אינטרנט למילון ההיסטורי ולמזכירות המדעית, והם מומחים ביישום טכנולוגיות חדשות בכל הקשור למאפיינים הייחודיים של השפה העברית. שירותי תמיכה ניתנים לכל אגפי האקדמיה: ההוצאה לאור, הספרייה, הנהלת החשבונות, פיתוח משאבים, מערכת כוח האדם והאמרכלות.
היסטוריה: מדור המיכון ומפעל המילון
מדור מערכות המידע – או כפי שנקרא בתחילת דרכו 'מדור המיכון' – היה חלק בלתי נפרד של מפעל המילון ההיסטורי מראשיתו. הוא הוקם בשנות השישים של המאה העשרים, ועובדיו נמנו עם עובדי מפעל המילון ההיסטורי. היה זה ניסיון חלוצי לשימוש במערכות מידע ובמחשבים לחקר הלשון בפרט ומדעי הרוח בכלל. בראשית תקופה זו לא היו אמצעי אחסון מגנטיים ובוודאי לא כלים פיזיים לעיבוד. בתחילה נוקב החומר על כרטיסי נייר ומוין באופן מכני. הציוד שהיה אז בשימוש נקרא מכונות איי־בי־אם (IBM) קונבנציונאליות. כבר בשלב זה היה צורך בפיתוח אמצעים כדי להתמודד עם הצרכים המיוחדים של המפעל, כמו תרגום המידע הדקדוקי והטקסטואלי לסימנים טכניים שיבטאו, בין היתר, את סדר חשיבותם הבלשנית של הדברים.
בִּרבות השנים עבר המדור להקלדה על מצעים מגנטיים ולמיונים דיגיטליים, והתקדם לעיבוד במחשב ולאחסון מגנטי, ועבודת המדור התרחבה לניהול המחשוב באקדמיה כולה: לא עוד פיתוח בעבור המילון ההיסטורי בלבד, אלא מחשוב העבודה בכל יחידות האקדמיה.
מחשוב עבודת החוקרים
באמצע שנות התשעים של המאה העשרים התרחשה מהפכה של ממש בעבודת המדור ובעקבותיה בעבודת החוקרים במילון ההיסטורי ובמזכירות המדעית: הוקמה רשת תקשורת פנימית, הנתונים הועברו למסדי נתונים, פותחו תוכנות אחזור חדשות, והעבודה הפכה להידודית (אינטראקטיבית) – מול מחשב אישי. לא היה עוד צורך בדוחות נייר ובקונקורדנציות מודפסות.
הפועל היוצא במפעל המילון היה שלכל חוקר הייתה על שולחן עבודתו במחשב קונקורדנצייה אחת מקיפה – 'מערכת הדוס' כפי שכונתה לימים. מאגרי המילון התעדכנו באופן אוטומטי, בלי התערבות עובדי מדור המחשוב, וכל שינוי או הוספה של חומר היו זמינים מייד לכל החוקרים.
"מאגרים" – מגרסה לגרסה
בשנת תשנ"ח (1998) יצא לאור תקליטור מאגרים המבוסס על מערכת 'חלונות', ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שלמן המאה השנייה לפנה"ס ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לסה"נ. מהדורה שנייה של התקליטור ראתה אור בשנת תשס"א (2001), ובה הורחב המאגר ונכללו בו טקסטים עד למחצית הראשונה של המאה האחת עשרה לספירה. התקליטור העמיד לרשות הציבור מאגר נתונים של כל היצירות המעובדות במפעל המילון ההיסטורי, וכן תוכנת חיפוש ייחודית שאפשרה הפקת המובאות המבוקשות על פי השורש, הערך, צורות הערך, התצורה או צירופים שהערך נתון בהם.
בפִתחה של המאה העשרים ואחת עברנו למסד נתונים יחסי (השונה מן הסדרתי). פותחה תוכנה מתקדמת יותר, ובשנת תשס"ג (2003) החל השימוש בתוכנת האחזור הייחודית של מפעל המילון ההיסטורי, כלומר מערכת הכוללת את כל שלבי העבודה במילון – החל בקליטת הטקסטים, רישום הערכים ועדכונים שוטפים וכלה בטיפול בכל נתוני העזר ובקובצי הלוואי: ערכים ביוונית, ביבליוגרפיה, ספר ההוראות ורמזים ואפילו גוף המילון.
עם השימוש הנפוץ במרשתת (האינטרנט) הוקם אתר מאגרים – אתר מפעל המילון ההיסטורי. משנת תשס"ו (2006) הועמד לרשות ציבור המנויים בעולם כולו מאגר המכיל את החומרים למילון מן הספרות העתיקה. בלחיצת עכבר אפשר להגיע לכל נתון קיים: שורשים וערכים, תיבות וצורות, ספר המקורות ובו כתבי יד ודפוסים. יתרונו הבולט של האתר הוא שיוך כל תיבה לערך, מה שמאפשר לגולש למצוא בדיוק את מבוקשו.
בשנת תש"ע (2010) נערך מבצע מורכב לאיחוד שני המאגרים של מפעל המילון – זה של הספרות העתיקה וזה של הספרות החדשה – למאגר אחד משותף. בד בבד פעל המדור לפתח מערכת אחת שתשרת את הצרכים הפנימיים של המילון ואת העולם הרחב כאחד.
בשנת תשע"ד (2014) הועלה למרשתת אתר "מאגרים" בגרסתו החדשה שכולו פרי פיתוח של המדור. האתר הפתוח לציבור כולו מציע אפשרויות חיפוש מגוונות ומתקדמות וכן אפשרות לעיון בחיבורים במלואם. באתר מוצג כל החומר השייך לספרות העתיקה, ונוספו בו חיבורים שהסתיימה התקנתם מן הספרות הרבנית, משירת ימי הביניים ואף מספרות ההשכלה והתחייה.
יש לציין כי לכל אורך הדרך לא הופסקה עבודת החוקרים במילון ההיסטורי, ובמעבר מדור אחד של טכנולוגיה למשנהו לא אבדו נתונים.
מאגר המונחים הממוחשב
במחצית השנייה של שנות השמונים של המאה העשרים פעל מדור מערכות המידע לכנס את כל המונחים שאושרו בוועד הלשון ובאקדמיה ושנתפרסמו במילונים המקצועיים למאגר מונחים ממוחשב. בהמשך פותחה תוכנת 'דוס' לעיון במונחים.
בשנת תשנ"ג (1993) הועמדה התוכנה לרשות המזכירות המדעית של האקדמיה, ובאמצעותה אפשר היה לעיין במונחים לפי הערך, הצורה, התבנית הדקדוקית, המילון והשנה.
בשנת תשס"א (2001) העמיד המדור לרשות המזכירות המדעית תוכנה מיוחדת לניהול ולעדכון של מאגר המונחים וכן גרסה במרשתת הפתוחה לציבור הרחב.
החל בראשית העשור השני של המאה העשרים ואחת המדור פועל להחלפת מערכת הניהול והעדכון של מאגר המונחים ולשדרוג אתר מונחי האקדמיה.
אתר הבית של האקדמיה
מדור מערכות המידע מופקד על אתר הבית של האקדמיה, על איתור מערכת ניהול התוכן, על התאמתה לצורכי האקדמיה ועל תפעולה. אתר הבית של האקדמיה הוקם לראשונה בשנת תשנ"ח (1998), ומאז חודש שלוש פעמים: בשנת תשס"ב (2002), בשנת תש"ע (2010), ובשנת תשע"ד–תשע"ה (2014–2015).
המדור בשירות יחידות האקדמיה
המדור שוקד על הכנת מערכת ניהול מידע לכל החומר שהצטבר באקדמיה – במזכירות המדעית, בספרייה ובארכיון ובמנהלה.
בעולם המחשבים ומערכות המידע המתקדם אנחנו מצויים במרוץ מתמיד אחר השכלולים והחידושים בחומרה ובתוכנה. אך דאגתנו נתונה לשמירת החומרים שכבר נאגרו ולהתאמת הטכנולוגיה לגורם האנושי.
