המילים מְחִיר ומְכִירָה קרובות זו לזו בתודעתם של רבים: שתיהן קשורות לתשלום ולמסחר, ובהגייה הישראלית הרווחת – זו שאינה מבחינה בין ח ל־כ רפה – הן נשמעות שייכות לשורש אחד. ואולם הדמיון בין המילים האלה מקרי בלבד. למילה המקראית מְחִיר אין במקורות העברית מילה קרובה לה הקשורה אליה במשמעות ובשורש, ואכן מילה שאולה היא: מקורה באכדית – maḫīru 'ערך', 'תמורה'.

בעברית המקרא יש כמה וכמה מילים מן השורש מכ"ר, כגון מָכַר, נִמְכַּר, מֶכֶר ומִמְכָּר. השורש הזה מצוי גם באכדית, וגם בה עיצורו השני שונה מזה שבמילה maḫīru, למשל makāru 'לסחור', 'לעשות עסקים', makkūru 'רכוש'.

נעיר כי היו שהציעו לקשור בין המילה מְחִיר למילה מֹהַר, אך נטען נגדם שדווקא באכדית המושג 'מוהר' מובע במילה שאיננה קשורה כלל למילה maḫīru (מוהר באכדית הוא terḫatu).

ייתכן שכבר במקרא נוצר קישור שבדיעבד בין המילה מחיר לשורש מכ"ר, כפי שהדגימה חוקרת הלשון סיגל שלמה בחילופים בין המילים מחיר ומֶכֶר: "וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם" (במדבר כ, יט) לעומת: "מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ" (איכה ה, ד).