בקיבוצים אחדים היו ענפי בעלי חיים נוספים על בקר, צאן ותרנגולות, ונוצר אפוא צורך בשמות מקומות ייחודיים להם. וכפי שבתי מלאכה וענפי משק אחרים נוצרו משם בתוספת הסיומת ־ִיָּה – כגון נגרייה, מאפייה, צבעייה, חשמלייה – כך נוצרו שמות כמו שְׁפַנִּיָּה, אַרְנָבִיָּה, אֲוָזִיָּה, בַּרְוָזִיָּה, חֲזִירִיָּה.
מבחר מקורות:
- דן אלמגור, "פיצוחייה־יה־יה!", לשוננו לעם מה (תשנ"ד), עמ' 55–64