כך זה היה, פשטות רכה 
זה הצטייר בילדותנו 
שהייתה יפה 

(עלי מוהר, שיעור מולדת)

נוסטלגייה היא געגועים לאירועים, לחוויות, לחפצים ולמקומות מן העבר – המלווים בהתרפקות עליהם, לרוב מתוך ייפוי הזיכרון.

מקור המילה ביוונית: νόστος (קרי: nostos, שיבה הביתה) שאליה חברה הסיומת αλγία (קרי: algia, כאב) – מעין כאב רגשי שחש האדם המתגעגע לביתו או מתרפק על זכר הימים שחלפו.

האתר ההומוריסטי דורבנות הציע את המילה רַפֶּקֶת תמורת נוסטלגייה, והיא אף החלה לשמש פה ושם, והוצגה כחלופה העברית התקנית של המונח הלועזי.

בעקבות פניות שהגיעו אל המזכירות המדעית בעניין זה, החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי לפנות לציבור הרחב בבקשה להציע הצעות ולהעלות רעיונות. ההצעות המובילות שהתקבלו מן הציבור היו שמות מן השורש רפ"ק, ובהם נוסף על רפקת תַּרְפֶּקֶת, תִּרְפֹּקֶת, תַּרְפִּיק; שמות מן השורש ער"ג כמו עירגון ועָרֶגֶת; ושמות מן השורש כס"ף – כסיפה, כיספון, כֹּסֶף. עוד הצעות: זְכֹרֶת, געגעת, כימָהון, פעמת, נושנות ו־תָּגְעָה (ההצעה האחרונה היא של יונתן רטוש, כמובא בספרה של מיכל אפרת "המילים המתבקשות – תחדישיו של יונתן רטוש", תשע"א, עמ' 772).

עדכון: בהמשך חזרה בה האקדמיה מקביעת מונח עברי תמורת נוסטלגייה.