תולדות מפעל המילון ההיסטורי

תמונה בשחור לבן של פרופסור טור־סיני

תרצ"ז (1937): החזון

פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, נשיא ועד הלשון ולימים הנשיא הראשון של האקדמיה ללשון העברית, מציע להקים "מפעל גדול של הכנת מילון אקדמי ללשוננו, לתקופותיה ולגלגולים שעברו עליה מראשית עקבותיה בהיסטוריה ועד היום".

תשי"ד (1953): הקמת האקדמיה ללשון העברית

בשנת תשי"ד (1953) קמה האקדמיה ללשון העברית על פי חוק. מטרתה הראשונה, כפי שנקבע בתקנונהּ, היא "לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה".
המשך קריאה >>

תשט"ו (1954): יוצאים לדרך

מליאת האקדמיה מאשרת הסכם עם מוסד ביאליק להוצאה משותפת של "המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית".
המשך קריאה >>

תצלום של פרופ' זאב בן־חיים

תשט"ז–תשי"ח (1956–1958): כיצד עושים מילון היסטורי?

את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש העורך הראשון של המילון, פרופ' זאב בן־חיים, ללמידה על דרך עשיית מילונים מדעיים ולהכנת תוכנית למפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

תשי"ט (1959): מתקבלת ההחלטה לכונן מילון היסטורי אחד לכל התקופות

מועצת מערכת המילון ההיסטורי מקבלת את הצעתו של זאב בן־חיים לכונן מילון היסטורי המבריח את כל התקופות של הלשון העברית.
המשך קריאה >>

תצלום משנת 1959 של זאב בן־חיים

שלהי שנת תשי"ט (1959): תחילת העבודה המעשית במילון

מתחילה העבודה המעשית במילון בראשותו של פרופ' בן־חיים. ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות.
המשך קריאה >>

תשכ"א (1961): ברייתא דמלאכת המשכן – דוגמה לקונקורדנצייה

נבדקת אפשרות של "אוטומציה" בחקר העברית במכונות IBM. החיבור שנבחר להדגמת איסוף נתונים ובנייה של קונקורדנצייה הוא ברייתא דמלאכת המשכן.
המשך קריאה >>

צילום של ספרי המילון ההיסטורי

תשכ"ג (1963): מתפרסם ספר המקורות לספרות העתיקה

מפעל המילון מפרסם את ספר המקורות ליצירות שלמן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים. ביסוד הספר עומדת הכוונה לעבד במפעל המילון ההיסטורי את כל היצירות העבריות בנות התקופה המוכּרות לנו.
המשך קריאה >>

כריכת חוברת המציגה את מגילת אחימעץ

תשכ"ה (1965): מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון

לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות יצאה לאור החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון". מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז.
המשך קריאה >>

תשכ"ט (1969): מוקם המדור לספרות החדשה

המדור נועד לעבד יצירות ספרות למן ראשית העת החדשה בשנת 1750 ועד ערב הקמת המדינה בשנת תש"ז (1947).
המשך קריאה >>

צילום טקסט מספר בן-סירא

תשל"ג (1973): יוצא לאור ספר בן־סירא

בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן־סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות.
המשך קריאה >>

תשל"ז (1977): מתפרסמת מחברת ראשונה של ספר המקורות לספרות החדשה

רואָה אור המחברת הראשונה של ספר המקורות לתקופה שמן 1750 ואילך – "מבחר חיבורים מן הספרות היפה בעברית (1860–1920)".

כריכת חוברת לשוננו

תשמ"ב (1982): מחברת לדוגמה של השורש ערב

כדי להציג לציבור תוצאות ביניים של העבודה ולהפיק מהן לקחים נעשה ניסיון לכתיבת ערך מילוני מלא של שורש אחד, הוא השורש ערב. "מחברת לדוגמה" זו יצאה לאור בכתב העת לשוננו מו (תשמ"ב).
המשך קריאה >>

צילום של מסך טלוייזיה

תשמ"ח (1988): עם הפנים לציבור

יוצאים לאור בדפי זיעור חלק ממאגרי המילון ההיסטורי: חומרים למילון – סדרה א – מן 200 לפנה"ס עד 300 לסה"נ.
המשך קריאה >>

צילום פרופ' אברהם טל

תשנ"ב (1992): חילופי עורכים

פרופ' זאב בן־חיים פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' אברהם טל מתמנה לעורכו השני של המילון ההיסטורי.

תשנ"ה (1995): הזנה ישירה למאגרי הנתונים של המילון

סביבת העבודה המחקרית עוברת מהפך: כל הנתונים שנאספו עד כה במפעל המילון ההיסטורי מועברים למסדי נתונים ממוחשבים. מעתה כל חוקר מזין את הנתונים ישירות למחשב ומאגרי המילון מתעדכנים עדכון אוטומטי וזמינים לכל עובדי המחקר.
המשך קריאה >>

סמליל מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית

תשנ"ח (1998): יוצא לאור תקליטור "מאגרים"

יוצא לאור תקליטור "מאגרים", ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שלמן המאה השנייה לפנה"ס ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לסה"נ. מהדורה שנייה של התקליטור יוצאת לאור בשנת תשס"א (2001) ובה מורחב המאגר.
המשך קריאה >>

תש"ס (1999): מוקם המדור לספרות הגאונים

מוקם המדור לספרות הגאונים, העוסק בספרות התקופה של 250 השנים שבין 800 ל־1050 לסה"נ.
המשך קריאה >>

תשס"א (2001): מתפרסמת מהדורת האקדמיה לתלמוד הירושלמי

במהדורה זו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.
המשך קריאה >>

תשס"ה (2005): אתר "מאגרים" עולה למרשתת

האקדמיה חונכת אתר במרשתת המציג את כל החומר המשתייך לספרות העתיקה והמצוי במאגר המילון. באתר מכונסים כארבעת אלפים ושלוש מאות חיבורים ובהם כתשעה מיליון מילים.

שלהי שנת תשס"ה (2005): מתחילה כתיבת ערכי המילון לתקופה הקלסית

שני חוקרים בכירים במפעל המילון מתחילים בניסיון של כתיבת ערכים.
המשך קריאה >>

תשס"ח (2008): מוקם המדור לשירת ימי הביניים

המדור לשירת ימי הביניים מתמקד בשירת ספרד שלמן המאה האחת עשרה. תחילה מותקנים שיריו של שמואל הנגיד, ובהמשך מותקנות ומנותחות יצירותיהם של שאר משוררי ספרד, ובראשם שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא ויהודה הלוי.
המשך קריאה >>

תשס"ט (2009): מוקם המדור לספרות הרבנית

עבודת המדור לספרות הרבנית מתמקדת בספרות הראשונים, וכוללת התקנת פירושים למקרא, ובראשם פירוש רש"י, והתקנת ספרות הלכתית, ובראשה משנה תורה לרמב"ם.
המשך קריאה >>

תש"ע (2010): איחוד מאגרי המילון

לאחר ארבעים שנה שבהן נאגרו הטקסטים למילון בשני מאגרים נפרדים – אחד לספרות העתיקה (עד למאה האחת עשרה) ואחד לספרות החדשה (מן המאה השמונה עשרה) – אוחד החומר למאגר אחד משותף.
המשך קריאה >>

צילום חיים א' כהן

תשע"א (2011): חילופי עורכים

פרופ' אברהם טל פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' חיים א' כהן מתמנה לעורכו השלישי של המילון ההיסטורי.

סמליל אתר מאגרים

תשע"ד (2014): אתר "מאגרים" מתחדש

אתר "מאגרים" בגרסתו החדשה עולה למרשתת, ובו אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן אפשרות לעיון בחיבורים במלואם. באתר החדש מוצגים לראשונה חיבורים רבים מספרות ההשכלה והתחייה וכן מה חיבורים שהותקנו מספרות ימי הביניים.
המשך קריאה >>

תשע"ו (2016): מתחילה עבודת ההתקנה של המקרא

עם כינונו של מפעל המילון ההיסטורי הוחלט שלא לעבד את המקרא והחיבורים המקבילים לתקופה זו בשלב הראשון. היום, כשמאגרי מפעל המילון מוצגים לכול, אנחנו מבקשים להשלים את תמונת הקונקורדנצייה של ספרות העת העתיקה בהתקנת המקרא.
המשך קריאה >>

תשע"ז (2017): מוקם המדור לספרות התרגומים מן הערבית

מוקם המדור לספרות התרגומים מן הערבית שלמן המאה השתים עשרה. עבודת המדור מתמקדת בתרגומי התיבונים, ובראשם יהודה אבן־תיבון המכונה "אבי המעתיקים".
המשך קריאה >>