תולדות מפעל המילון ההיסטורי

טור-סיני

תרצ"ז (1937): החזון

פרופ' נ"ה טור-סיני, נשיא ועד הלשון, מציע להקים "מפעל גדול של הכנת מילון אקדמי ללשוננו, לתקופותיה ולגלגולים שעברו עליה מראשית עקבותיה בהיסטוריה ועד היום".

תשי"ג (1953): חוק המוסד העליון ללשון העברית

הכנסת מחוקקת את חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג–1953: "מוקם בזה מוסד עליון למדע הלשון העברית; המוסד הוא אקדמיה ללשון, ושמו ייקבע על ידיו" [סעיף 1(א)]. "תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה" [סעיף 2]. כעבור שלושה חודשים מליאת האקדמיה ללשון העברית מתכנסת לישיבתה הראשונה.

תשט"ו (1954): יוצאים לדרך

בישיבתה השמינית מאשרת מליאת האקדמיה הסכם עם מוסד ביאליק, ולפיו שני המוסדות יוציאו לאור "מילון היסטורי של הלשון העברית, שיכיל את אוצר המלים העבריות והוראותיהן בהתפתחות ההיסטוריה, מקדמת הימים ועד לדורנו. מילון זה ייקרא 'המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית'".

ben-hayyim_s005

תשט"ז-תשי"ח (1958-1956): כיצד עושים מילון היסטורי?

את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש העורך הראשון של המילון, פרופ' זאב בן-חיים, "להתחקות על דרך עשיית מילונים מדעיים גדולים […] ולהכין הצעת תכנית-ביצוע של מפעלנו כפי התנאים המיוחדים לנו".
המשיכו לקרוא.

תשי"ט (1959): מתקבלת ההחלטה לכונן מילון היסטורי אחד לכל התקופות

מועצת מערכת המילון ההיסטורי מקבלת את הצעתו של זאב בן-חיים לכונן "מילון היסטורי אחד, המבריח את כל התקופות [של הלשון העברית]".

זאב בן-חיים 1959

שלהי שנת תשי"ט (1959): תחילת העבודה המעשית במילון

מתחילה העבודה המעשית במילון בראשותו של פרופ' בן-חיים. ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות.
המשיכו לקרוא.

תשכ"א (1961): דוגמאות לקונקורדנצייה ולאוספי מילים של ברייתא דמלאכת המשכן

דוגמאות לקונקורדנצייה ולאוספי מילים של ברייתא דמלאכת המשכן – ניסיון של אוטומציה בחקר העברית במכונות IBM.
המשיכו לקרוא.

ספרי המילון ההיסטורי

תשכ"ג (1963): מתפרסם ספר המקורות ליצירות שלמן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים

ביסוד הספר עמדה הכוונה לעבד במפעל המילון ההיסטורי את כל היצירות העבריות בנות התקופה המוכּרות לנו.
המשיכו לקרוא.

מגילת אחימעץ

תשכ"ה (1965): מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון

לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות יצאה לאור החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון". מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז.
המשיכו לקרוא.

תשכ"ט (1969): מוקם המדור לספרות החדשה

המדור נועד לעבד יצירות ספרות מן השנים 1750–1947.
המשיכו לקרוא.

בן-סירא קטן

תשל"ג (1973): יוצא לאור ספר בן-סירא – המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים

בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות.
המשיכו לקרוא.

תשל"ז (1977): המחברת הראשונה של ספר המקורות לתקופה שמן 1750 ואילך

רואָה אור המחברת הראשונה של ספר המקורות לתקופה שמן 1750 ואילך – "מבחר חיבורים מן הספרות היפה בעברית (1860–1920)".

booklet

תשמ"ב (1982): מחברת לדוגמה של השורש ערב

כדי להציג לציבור תוצאות ביניים של העבודה ולהפיק מהן לקחים נעשה ניסיון לכתיבת ערך מילוני מלא של שורש אחד, הוא השורש ערב. "מחברת לדוגמה" זו יצאה לאור בכתב העת לשוננו מו (תשמ"ב).
המשיכו לקרוא.

microf

תשמ"ח (1988): עם הפנים לציבור

יוצא לאור בדפי זיעור (מיקרופיש) חלק ממאגרי המילון ההיסטורי: חומרים למילון – סדרה א – מן 200 לפה"ס עד 300 לספירה. דפי זיעור אלה ערוכים במתכונת דומה למתכונת מהדורת ספר בן-סירא מתשל"ג. לראשונה הועמד המאגר במלואו (בגבולות הזמן שהוגדרו לו) לרשות ציבור החוקרים, ולא רק חיבור בודד שהופק לדוגמה.

פרופ' אברהם טל

תשנ"ב (1992): חילופי עורכים

פרופ' זאב בן-חיים פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' אברהם טל מתמנה לעורכו השני של המילון ההיסטורי.

תשנ"ה (1995): הזנה ישירה למאגרי הנתונים של המילון

שדרוג סביבת העבודה המחקרית
המשיכו לקרוא.

מאגרים

תשנ"ח (1998): יוצא לאור תקליטור מאגרים

יוצא לאור תקליטור מאגרים, ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שמן המאה השנייה לפני הספירה ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לספירה. מהדורה שנייה של התקליטור יוצאת לאור בשנת תשס"א (2001) ובה מורחב המאגר.
המשיכו לקרוא.

תש"ס (1999): מוקם המדור לספרות הגאונים

מוקם המדור לספרות הגאונים, העוסק בספרות התקופה של 250 השנים שבין 800 ל-1050 לסה"נ.
המשיכו לקרוא.

תשס"א (2001): פרסום מהדורת האקדמיה ללשון העברית לתלמוד הירושלמי

במהדורה זו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.
המשיכו לקרוא.

תשס"ה (2005): אתר "מאגרים" עולה למרשתת

האקדמיה חונכת אתר במרשתת (אינטרנט) המציג את כל החומר המשתייך לספרות העתיקה והמצוי במאגר המילון. באתר כונסו כארבעת אלפים ושלוש מאות חיבורים ובהם כתשעה מיליון מילים.

שלהי שנת תשס"ה (2005): מתחילה כתיבת ערכי המילון לתקופה הקלסית

שני חוקרים בכירים במפעל המילון החלו בניסיון של כתיבת ערכים: הם מכנסים את המובאות שהמילה הנדונה נזכרת בהן, ממיינים אותן על פי גוני משמעותה, עורכים את המובאות הנבחרות עריכה כרונולוגית המייצגת את גלגולי המשמעות מדור לדור, ומציעים את ההגדרות העולות מן ההקשר הנתון במובאות. הפקת הערכים היא בראשית צעדיה, ומן הניסיונות הראשונים תגובש דרך העבודה.

תשס"ח (2008): מוקם המדור לשירת ימי הביניים למן המאה האחת-עשרה

המדור מתמקד עתה בשירת ספרד. תחילה הותקנו שיריו של שמואל הנגיד, ועתה מותקנות ומנותחות יצירותיהם של שאר משוררי ספרד, ובראשם שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא ויהודה הלוי.

תשס"ט (2009): מוקם המדור לספרות הרבנית לתקופה שבין 1050 ל-1550 לסה"נ

עבודת המדור לספרות הרבנית מתמקדת בספרות הראשונים.
המשיכו לקרוא.

תש"ע (2010): איחוד מאגרי המילון

לאחר ארבעים שנה שבהן נאגרו הטקסטים למילון בשני מאגרים נפרדים – אחד לספרות העתיקה (עד למאה האחת-עשרה) ואחד לספרות החדשה (מן המאה השמונה-עשרה) – אוחד החומר למאגר אחד משותף.
המשיכו לקרוא.

חיים א' כהן

תשע"א (2011): חילופי עורכים

פרופ' אברהם טל פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' חיים א' כהן מתמנה לעורכו השלישי של המילון ההיסטורי.

maagarimLogo (1)

תשע"ד (2014): אתר "מאגרים" מתחדש

האקדמיה מעלה למרשתת את אתר "מאגרים" בגרסתו החדשה. האתר מציע אפשרויות חיפוש מגוונות ומתקדמות וכן אפשרות לעיון בחיבורים במלואם. באתר החדש מוצגים לראשונה חיבורים רבים מספרות ההשכלה והתחייה (כתביו של מנדלי, ביאליק, ברנר, אחד-העם ועוד רבים), שירי קודש וחול של גדולי משוררי ספרד, ואף חיבורים שהסתיימה התקנתם מן הספרות הרבנית (למשל,…
המשיכו לקרוא.