ביאליק והעברית, תשרי תשע"ח

ערב עיון בחצר האקדמיה ללשון העברית


תצלום של חיים נחמן ביאליקבה' בתשרי תשע"ח, 25 בספטמבר 2017, התקיים ערב עיון שהוקדש לחיים נחמן ביאליק. כמאה וחמישים איש ואישה התכנסו בחצר האקדמיה לשמוע על הקשר המיוחד בין ביאליק ובין העברית.

ערב העיון נקבע במקורו לתמוז תשע"ד, אז מלאו 80 שנה למותו של המשורר הלאומי, שהיה מן הדמויות החשובות במפעל התחייה העברית. אבל בשל מבצע צוק איתן בקיץ 2014 נאלצנו לבטל את האירוע.

חיים נחמן ביאליק עלה ארצה בשנת תרפ"ד (1924). מיד עם הגיעו לארץ הוא הצטרף לוועד הלשון העברית והיה לנשיאו לצד דוד ילין ואהרן מזי"א. הוא פעל בכל תחומי העשייה של הוועד: בביתו התכנסו ישיבות של הוועד, הוא יזם הקמת ועדות מינוח מקצועיות והשתתף השתתפות פעילה בקביעת מונחים; הוא פעל ללא לאות בגיוס כספים לוועד; בהשתתפות אחרים יזם מפעלים חדשים ובהם כתב העת לשוננו, הקמת חברת אמוני הלשון, המדור "לשוננו לעם" בעיתונות ועוד. בתקופת כהונתו כנשיא התרחבה מאוד פעולת הוועד ולא הצטמצמה עוד לירושלים בלבד. ביאליק חידש מונחים רבים בוועדות המקצועיות שהשתתף בהן בתחומי טכניקה, נגינה, דפוס ועוד. הוא אף פעל בוועדה לשיפור הלשון. בעקבות נאומו הנמרץ בקונגרס הציוני השבעה עשר בבאזל (1931) אישרה מליאת הקונגרס סיוע כספי לוועד הלשון.

פחות משנה לאחר מותו פרסם יצחק אבינרי מילון לחידושי ביאליק ובו נאספו מאות מילים שחידש המשורר – הן בכתיבתו הספרותית הן בפעילותו בוועדות המינוח של ועד הלשון, ובהן יבוא, יצוא, ערגה, מצלמה, תגובה, תאונה, נשורת, מטוס, אוורירי, תווית וגחלילית.

בערב העיון נישאו שלוש הרצאות.

חבר האקדמיה הסופר והחוקר חיים באר דיבר על "האגדה בית יוצר לנשמת האומה". את דבריו הוא ייחד לספר האגדה – ממפעלי הכינוס שיזם ח"נ ביאליק. הוא סיפר על הביקורת שנמתחה על ספר האגדה עוד בחייו של ביאליק, ומצד שני עמד על חשיבותו הרבה של הספר ועל השפעתו המבורכת על הספרות העברית ועל התרבות העברית לאורך כל השנים.

חיים באר, האגדה – בית יוצר לנשמת האומה

המשוררת והמתרגמת פרופ' חמוטל בר־יוסף הרצתה על הקשר בין הסימבוליזם הרוסי ובין מסתו של ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון". היא הציגה בהרחבה את התפתחות הסימבוליזם הרוסי, שראה בשפה ובמילה ביטוי לרוח האומה. בסוף דבריה הדגימה איך ביאליק השתמש ברעיונותיו של הזרם הזה אך נתן בהם את טעמו הייחודי.

חמוטל בר־יוסף, "גילוי וכיסוי בלשון" והסימבוליזם הרוסי

חבר האקדמיה המתרגם פרופ' עמינדב דיקמן שוחח על כמה היבטים ביחס של ביאליק אל העברית. הוא דיבר על המידה המצומצמת שנקט ביאליק בשילוב חידושי מילים ביצירתו השירית לעומת העושר של חידושיו בתחום התחביר והצירוף. הוא קרא שיר משיריו של ביאליק והביא סיפור משעשע של אביגדור המאירי על שיחה בענייני לשון באונייה שבה יצא ביאליק מאודסה בשנת תרפ"א.

עמינדב דיקמן, ביאליק והלשון העברית

הנחתה את הערב רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה. היא סיפרה בקצרה על תרומתו החשובה של ביאליק לוועד הלשון בימי נשיאותו. בין השאר היא ציטטה מספרו של שמואל איזנשטדט, מנהל הלשכה של ועד הלשון בימיו של ביאליק: "וכשהיה ביאליק יושב בישיבות ועד הלשון או במסיבת מומחים למקצוע פלוני או אלמוני ועוסק בקביעת מונחים לצרכי השימוש, היה נמשך תחילה אחרי גופי המושגים ושואף להכיר אותם לפי כל פרטיהם ודקדוקיהם, ולאחר שנפשו הייתה שבעה את המושגים והללו היו נחרתים בבהירות יתירה בהכרתו, הייתה תפיסת המושג מולידה מאליה את הביטוי המילולי הצרוף…".

חתם את הערב מופע משירי ביאליק בביצוע חזי חאיט בנגינה ועתליה לביא בשירה.

מופע משירי ביאליק

ראו גם: חיים נחמן ביאליק איש הלשון

צילום: שלומי אמסלם

 

סיום ערב העיון בחצר האקדמיה ללשון העברית –
שירו של חיים נחמן ביאליק "שבת המלכה"
בהלחנתה ובביצועה של עתליה לביא ובנגינתו של חזי חאיט