יצחק פרץ

תרנ”ט–תשכ”ז, 1899–1967

נבחר לחבר־יועץ בכ”ה בכסלו תשט”ו
חבר ועד הלשון משנת תש”ה
מעורכי לשוננו לעם בשנים תש”ה-תש”י. היה חבר ועדת הדקדוק והוועדות למונחי תרבות הגוף, הביטוח, רדיו ואלקטרוניקה

יצחק פרץ, יליד יז’נה שבפלך וילנה בליטא, למד בישיבת לידה ובגימנסיות העבריות ברומני ובקובנה. לאחר מכן למד באוניברסיטאות של יֶנה וארלנגן בגרמניה. בשנת 1931 יצא לאור מחקרו “אלחריזי כמתרגם המקאמות של אלחרירי”. פרץ עלה לארץ בשנת תרצ”ד (1934), והיה מורה בבית המדרש למורות ולגננות בתל אביב. עם ייסודה של אוניברסיטת תל אביב התבקש לעמוד בראש החוג ללשון העברית. בשנת 1965 מונה לפרופסור.

פרץ עסק בהוראת הלשון העברית, כתב מאות מאמרים על שאלות הלשון בכתבי עת ובעיתונים, וחיבר ספרי לימוד בענייני תחביר וסגנון. מחקרו הגדול עסק ב”משפט הזיקה בלשון העברית לכל תקופותיה”.