הוֹן תּוֹעָפוֹת

'כסף רב מאוד'

למשל: המכשור הרפואי עולה הון תועפות, אך בלעדיו אין רפואה מודרנית.

honהצירוף 'הון תועפות' אינו מצוי במקורות, אבל מהדהדים בו שני צירופים מקראיים: הון עָתֵק וכסף תועפות.

'הון עתק', המשמש גם בימינו, נזכר בספר משלי (ח, יח). שם התואר עָתֵק יחידאי במקרא, והוא מתפרש על פי ההקשר: נכבד, רב.

'כסף תועפות' מופיע בדברי אליפז לאיוב (כב, כה) בהקשר סתום, ופירושו המקובל 'כסף רב'. המילה 'תועפות' נזכרת עוד שלוש פעמים בתנ"ך בפסוקים המתארים את האל: "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ" (במדבר כג, כב, ובדומה לכך כד, ח); "כִּי אֵל גָּדוֹל ה'… אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ" (תהלים צה, ד). מקובל לפרש 'תועפות' במשמע 'תוקף' ו'רוממות'. לגיזרון המילה הוצעו כמה הסברים, והעיקריים שבהם: (א) מן השורש יע"ף, במשמעות תעופה; (ב) חילוף אותיות של השורש יפ"ע, המוכר במילים 'יפעה' ו'הופיע', ומשמעו היסודי התנשאות לגובה.

הצירוף המחודש 'הון תועפות' משמש לפחות מראשית המאה העשרים, כמתועד בעיתון הזמן: "והנה הבינונים שבעם ישראל הלא לא יוכלו לשלם הון תועפות למען יוכל להיות בית הספר כחי נושא את עצמו" (3.11.1903). צירוף זה הוריש את הצירוף המקראי 'כסף תועפות' ששימש לא מעט  בעברית החדשה עד אמצע המאה העשרים.

לשלושת הצירופים שנזכרו מצטרף גם הון כסף במשמעות דומה, למשל "פיתה פשוטה (בנאפולי שמה "פיצה‭("‬ עולה הון כסף, ואין לאל ידם להשיגה" (על המשמר, 1949). המילה 'הון' בצירוף זה נתפסת כמציינת סכום גדול. ואכן בהקשרים מסוימים אפשר לשמוע בלשון הדיבור: "זה עלה לנו הון".