פרשת בראשית – רקיע

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו)

בימי קדם ראו ברקיע מֵעֵין משטח פרוס מלמעלה שבו הכוכבים נעים במסלולם. בתנ"ך מדמים לפעמים את השמים ליריעה או לאוהל: "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה", "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת". השורש של המילה רָקִיעַ קשור לדברים שטוחים: רקיעה ברגליים היא רמיסה והשטחה, ומכאן דריכה בכוח, וריקוע הוא מתכת שטוחה ומרודדת – 'ריקועי זהב', 'ריקועי נחושת'. מן השורש רק"ע חידש חיים נחמן ביאליק את המילה רֶקַע – השטח שעליו נראית התמונה. מכאן גם המילה מִרְקָע – הבד שעליו מקרינים סרט או המשטח שבו נראות התמונות בטלוויזיה.