בין עצי הגן

jan2014הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל…" (ג). מלכים ואצילים טיפחו גנים מפוארים, ומנוחת האדם הפשוט מָתְקָה לו בצל עצי הפרות: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" (מלכים א ה, ה).

המילה גַּן משותפת לכמה מן הלשונות השמיות. בנטיותיה בא דגש – גַּנְּךָ, גַּנִּים, ואכן שורשה הוא גנ"ן. שורש זה מציין ברגיל שמירה (גּוֹנֵן, הֵגֵן), ולכן יש הסוברים שהמילה גַּן מציינת ביסודה שטח מוגן, שטח מוקף גדר. יסוד השמירה על הגן מצוי גם הוא בסיפור האדם בגן עדן: "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו).

בעברית החדשה קיבלה המילה גַּן משמעויות נוספות בהשראת המילים המקבילות בלשונות אירופה. בעקבות המונח הגרמני Kindergarten נוצר הצירוף 'גן ילדים', ומכאן קָצרה הדרך לשימוש במילה גַּן לבדה באותה משמעות. בצירופים דוגמת 'גן מדעי', 'גן טכנולוגי', גַּן הוא שטח בשולי העיר המשמש לתכלית מסוימת – בעקבות שימושי המילה פארק.

אל המילה גַּן מצטרפות שתי מילים מקראיות מאותו השורש – גַּנָּה וגִנָּה, ככל הנראה בלי הבדל משמעות. המילה גַּנָּה אינה משמשת בלשוננו היום, ואילו גִּנָּה היא בעיקר גן קטן, כגון גינה של בית. ויש המכנים במילה גִּנָּה גן שעשועים.

בהקשר החקלאי שטח שמגדלים בו עצים מכונה מַטָּע. מילה זו, מן השורש נט"ע, מופיעה מעט בתנ"ך ורגילה יותר בספרות חז"ל ולאחריה. יש שהיא משמשת כבימינו, ויש שהיא שם פעולה, כלומר 'נטיעה'. על המילים "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא יט, כג) אומר ר' יהודה בן סימון: "מתחילת ברייתו שלעולם לא נתעסק [הקב"ה] אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב]: ויטע ה' אלהים גן בעדן. אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה" (ויקרא רבה כה, ג).

מטע של ענבים מכונה כידוע כֶּרֶם. הכרם הראשון ניטע לפי התנ"ך לאחר המבול: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר…" (בראשית ט, כ–כא). פעם אחת מוצאים בתנ"ך את הצירוף 'כרם זית' – בתיאור נקמתו של שמשון בפלשתים: "וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים… וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת… וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו, ד–ה). צירוף זה מעיד לכאורה על שימוש במילה כֶּרֶם בהקשר של זיתים, אך יש הסוברים שכוונת הכתוב היא 'כרם וזית'. כך או כך, בלשון ימינו משמש לעתים הצירוף 'כרם זיתים' בהשראת הכתוב הזה, לצד הצירוף 'מטע זיתים'. בתנ"ך מטע זיתים מכונה 'זית': "שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם" (נחמיה ה, יא).

גני נוי מצויים במקומות רבים, אך יש תרבויות שהגן המעוצב והמטופח אופייני להן במיוחד. אחת מהן היא התרבות הפרסית, שגניה הסימטריים נודעו לתהילה עוד בימי קדם (מאפיינים רבים של הגן הפרסי יש למשל בגנים הבהאיים בחיפה). לא פלא אפוא שמילים מתחום זה התגלגלו מפרסית לשפות אחרות. כך היא למשל המילה פַּרְדֵּס – מן המילה הפרסית pairidaēza שמשמעה המילולי 'שטח מוקף'. מילה פרסית זו מוכרת בלשונות נוספות, למשל באנגלית – paradise (גן עדן).

נעיר כי משמעה היסודי של המילה הפרסית – מקום מוקף – מחזק את הדעה שהוזכרה לעיל בדבר המשמע היסודי של גַּן. משמעות יסודית זו קיימת גם במילים מקבילות בשפות אחרות, למשל במילה הגרמנית Garten (באנגלית garden).

במקורות העבריים הפרדס נזכר בעיקר בהקשרים של עצי פרי: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת ב, ה), "משל למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים…" (ויקרא רבה כג, ג). בעברית בת ימינו התייחדה המילה פַּרְדֵּס לעצי הדר, ואף נגזר ממנה שם בעל המקצוע פַּרְדֵּסָן.

גם המילה בֻּסְתָּן מקורה בפרסית, ומשמעה המילולי המקורי 'מקום ריח'. מילה זו חדרה ללשוננו בתקופת חז"ל והיא משמשת גם בארמית ובערבית. בימינו בוסתן הוא גן של עצי פרי שונים, לרוב בסביבת בתי מגורים.

את הטיול בין עצי הגן פתחנו בסיפור הבריאה, ובו גם נסיים – הפעם על פי המתואר במדרש קהלת רבה:

"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז, פסקה א).

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה