מודיעין

ילד אוחז במשקפת והכיתוב: מודיעין

"ובימים ההם קם מתתיה בן יוחנן בן שמעון כוהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעין"
(מקבים א ב, 1. תרגם מיוונית א' רפפורט)

עירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז"ל אנו מוצאים צורות נוספות של שם המקום: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית. גם שם הייחוס מודעי, המוכר משמו של התנא ר' אלעזר המודעי, קשור כנראה לעיר הזאת.

איננו יודעים בוודאות מה הגיזרון של שם העיר. זאב וילנאי מביא את ההסבר הזה: "ראשיתו של היישוב היתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתמרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה". העיר מודיעין נזכרת במקורות בהקשר של מקומות הנחשבים קרובים לירושלים. למשל: "מן המודיעין ולפנים נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין" (תוספתא חגיגה ג, כט). כאן ובמקומות אחרים שם העיר בא ביידוע, אולי משום שבאותה העת עדיין הובן כמשמעו המילולי.

בטקסטים רבניים ואחרים נעשה שימוש מושאל בצירופים התַּנָּאיים "מן המודיעים", "מן המודיעים ולחוץ" ו"מן המודיעים ולפנים" – לא כציון של מרחק גאוגרפי אלא כצורת הרבים של מודיע, כלומר מכריז, מוסר הודעה. למשל: "הנני מן המודיעים לאהובי הנעים כי בטלתי רצוני מפני רצון מעכ"ת [מעלת כבוד תורתו]" (שו"ת שאילת יעבץ, חלק א סימן נח), "רבות נשאלתי מאת אהובים ומיודעים היודעים אותי – ואהבתם לעמם ולארצם תכרה להם אזנים להקשיב ולשמוע מכל הנעשה והנשמע בארה"ק – כי אהיה מן המודיעים ולפנים את כל הנחוץ לדעת" (הצפירה, ח' בתמוז תרל"ח, 9 ביולי 1878).

בעיתונות העברית של המאה העשרים ואף קודם לכן אפשר לראות שימוש רב במילים מודיעים ומודיעין בכמה משמעויות. מודיעים הם אנשים המוסרים מידע: עיתונאים, דוברים ואף מרגלים. רווח במיוחד הצירוף 'לשכת מודיעין' או 'לשכת מודיעים' – משרד המופקד על מסירת מידע לציבור (information). בידיעה שנתפרסמה כמה פעמים בעיתון הזמן בשנת 1905 נכתב: "אתכבד להודיע בזה, כי ביפו נוסדה לשכת־מודיעין מרכזית לארץ־ישראל. הלשכה הזאת תתן כל הידיעות הדרושות לאנשים החפצים להתישב בא"י".

המילה משמשת גם בצירופים 'סוכנות מודיעין' ו'שירות מודיעין', לרוב במשמעות של סוכנות ידיעות ולעיתים במשמעות של שירותי דוברות והסברה (משרד ההסברה נקרא בגלגולו הראשון 'שירות המודיעין'). בהקשר הצבאי מודיעין פירושו איסוף ידיעות על ידי ריגול וכדומה, ומכאן חיל המודיעין. במשמעות זו המילה מודיעין מקבילה למילה הלועזית intelligence, ולצידה חודשה באותה משמעות המילה בִּיוּן (מן בינה) – תרגום המונח הלועזי.

כפי שראינו, בתחילה שימשו שתי הצורות – מודיעים ומודיעין – זו לצד זו. עם הזמן גברה הצורה מודיעין, והיא משמשת ביחיד ('מודיעין אזרחי' וכדומה) אף שביסודה היא צורת רבים. מבחינה זו אפשר להשוותה למילה תַּבְלִין, שהיא ביסודה צורת רבים של תֶּבֶל. בטור הלשון של יצחק אבינרי משנת תשכ"א הוא מספר כי נשאל על השימוש במילה 'מודיעין' בלשון יחיד, וכך כתב: "אלו אמרנו 'מודיעים' (במם בסוף) היינו מתקשים מאד בשמושו בלשון יחיד. הנון הארמית היא שהכשירה את הקרקע לשמוש המודיעין בלשון יחיד. ולפיכך – הבו גודל לארמית, המספקת לעברית מזון מגוון, מבריא ומחַיה!"

גם בשם המקום אפשר לראות התרוצצות בין הצורות מודיעין ומודיעים. המועצה האזורית נקראה בעבר 'חבל מודיעים' אך כיום שמה 'חבל מודיעין'. אחד מיישוב המועצה נקרא 'מבוא מודיעים', ואילו לשם העיר החדשה, הנקראת על שם עירם של החשמונאים, נבחרה הצורה 'מודיעין'.