כחוט השני

הצירוף חוט השני שבביטוי 'עובר כחוט השני' בהוראת 'קו יסודי, רעיון מנחה' נשאל ללשוננו מלשונות אירופה.

חוט השני פירושו חוט אדום, והוא בא במקרא פעמיים: ביהושע פרק ב המרגלים מורים לרחב לסמן את ביתה בחוט אדום כדי שיוכלו לזהותו במלחמה: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ…" (פסוק יח). הצירוף נזכר גם בשיר השירים ד, ג: "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ".

על פי המילון ההיסטורי ללשון הגרמנית מאת האחים גרים – הסופר הנודע גתה הוא שיצר את הקשר בין 'חוט אדום' להוראה 'קו יסודי, רעיון מנחה'. בספרו  Die Wahlverwandtschaften (משנת 1809) הוא מתאר את החוט האדום – roter Faden – שנשזר בחבלי אניות הצי האנגלי כדי לסמנן כרכוש הממלכה:

"כל עבוֹתוֹת הצי המלכותי, מן החזקים ועד הדקים ביותר, שזור בהם מקצה אל קצה חוט השני [במקור: ein roter Faden = חוט אדום], אשר אין לשלוף אותו בלי להתיר את העבוֹת כולו; וגם הקטע הזעיר ביותר נושא את סימן שייכותו לכתר" (דְּבֵקוּת, תרגם מגרמנית מרדכי אבי־שאול, תשמ"ז, עמ' 91).

לחוט האדום הזה ממשיל גתה את המאפיין המרכזי ביומנה של אוטיליה, אחת מגיבורות הספר:

"כן נמשך חוט החיבה והדבקות דרך יומנה של אוטיליה, והוא המחבר את כולו, והוא המטביע את חותמו על כולו" (שם).

ובהמשך:

"כמה רמזים משלה, שיש בהם משום שייכות עמוקה יותר אליה, ניכרים יהיו יפה על־פי חוט השני [במקור: an dem roten Faden]" (שם, עמ' 101).

כאשר נשאל הביטוי roter Faden לעברית – אם ישירות מן הגרמנית אם בתיווכה של הרוסית – הוא לא נותר בתרגומו המילולי 'חוט אדום', אלא התהדר בצירוף המקראי חוט השני.

במאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית השימוש הראשון שמצאנו בביטוי זה בהוראה של 'קו יסודי' הוא בהקדמת המו"ל (כנראה י"ח רבניצקי) לקובץ המאמרים של אחד העם "על פרשת דרכים" משנת 1895: "בכל הספר יעבר כחוט השני רעיון עיקרי אחד…".

על פי איילת בצלאל, 'כחוט השני', אקדם 23, עמ' 2, תשס"ג, 2003. סייעה קורדליה הסטרמן.