צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ

רבים מתלבטים כיצד יש להגות מילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, כמו במילים צָהֳרַיִם, מָחֳרָת, מָחֳרָתַיִם, פָּעֳלִי, נָעֳמִי.

חטף קמץ נהגה לעולם o, ואילו הגיית הקמץ שלפניו שנויה במחלוקת: יש ההוגים קמץ קטן (o) ויש ההוגים קמץ גדול (a). בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ (הפתח בנו"ן – תנועה קטנה), נֶאֱמָן (הסגול בנו"ן – תנועה קטנה). לפיכך בהגייה הרשמית המקובלת (כגון בקריאת החדשות ברדיו) קמץ שלפני חטף קמץ הוא קמץ קטן: po‘oli (פֹּעַל – פָּעֳלִי על דרך כֹּתֶל – כָּתְלִי), וכך גם tsohorayim, mohorat, mohoratayim.

לעומת זאת במסורת הספרדים, ההוגים כל קמץ בהברה פתוחה a, קמץ זה הוא קמץ גדול: pa‘oli, tsahorayim, mahorat, mahoratayim. הבדלי הגייה אלו חלים גם על השם הפרטי נָעֳמִי: על פי הדקדוק המקובל ההגייה היא no‘omi, אבל הספרדים מבטאים על פי מסורתם na‘omi. שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן.

מכל מקום, ההגייה ne‘omi ("נְעוֹמי"), tsaharayim ("צַהֲריים"), maharat ("מַחֲרת"), mahratayim ("מַחְרתיים") ואף mohrotayim ("מוחְרותיים") שגויה.