אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל מייסודו של פרופ' שלמה מורג (תרפ"ו – תשנ"ט) "המהלך בחוצות ירושלים והשם אוזנו כאפרכסת עשוי לִדמות לארכיאולוג" – כך פתח פרופ' שלמה מורג את הרצאתו לפני חברי המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בשנת תשי"ז, השנה שבה החליט על ייסוד "מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל" באוניברסיטה העברית. מורג הבין כי פעולות האיסוף של המסורות חייבות להיעשות בקנה מידה גדול ולכלול הקלטות, רישומים פונטיים וניקוד טקסטים. בשנת תשכ"ה, בקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים, סיפר מורג על עשרות הסלילים שכבר הוקלטו מתחילת העבודה במפעל. כעשור לאחר מכן, בשנת תשל"ו, מספר ההקלטות כבר הגיע לכ־2,000, וכיום הוא מונה מעל 3,000 שעות הקלטה. האיסוף התמקד בהקלטות מבוגרים יוצאי הקהילות השונות, מתוך הנחה שהדור הצעיר נטמע ומשתלב בארץ החדשה בקלות, ונוטה לאבד במהירות רבה יותר את מסורות הלשון של ארץ מוצאו. במסגרת המפעל נאסף גם חומר לחקר המרכיב העברי בלשונות היהודים, ובשנת תשמ"ה החל מורג בכתיבת מילון סינופטי של המרכיבים הללו. בתשנ"ח אוחדו שני המפעלים ונקראו בשם "המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל". מאז פטירתו של מורג בשלהי שנת תשנ"ט עבר המרכז לניהולו של פרופ' אהרן ממן עד לפרישתו מהוראה באוניברסיטה בשנת תשע"ז.
ההקלטות מחזיקות מסורות קריאה בקורפוסים האלה: מקרא, משנה, תלמוד בבלי, תפילות, הגדה של פסח וספר הזוהר. הן כוללות גם קריאות של קראים ושל שומרונים במקרא, וכן טקסטים בלשונות שמיות אחרות, ליטורגיות ושאינן ליטורגיות, ששימשו בפי יהודי התפוצות (ארמית, ערבית יהודית, פרסית יהודית, חבשית ואף ברברית). לצד אלה הוקלטו סיפורים וראיונות שתיעדו תיאורים של הווי תרבותי ואנושי הולך ונשכח, ובעיקר את הלשונות המדוברות שהילכו בקהילות הגולה. מורג ועובדי המרכז הקליטו יותר מ־300 מסרנים מכ־30 ארצות – ממזרח וממערב. מורג היה ער להבדלים שבין הקהילות ששכנו בארץ אחת (למשל בין קהילת צַנעַא במרכז תימן ובין קהילת שַרעַבּ שבדרומה) והקפיד לגוון ככל האפשר במוצאם של המסרנים. הוא ראה חשיבות רבה בחקר דיאלקטלי של העברית וסבר שיש ערך רב בשחזור הלהגים הקדומים של העברית, טרם פסקה לשמש בדיבור. הוא האמין כי ההקלטות של מסורות הלשון יכולות להציג תמונה רחבה של העברית לדורותיה שלא הייתה גלויה עד כה ולתרום לשחזור זה.
חוקרים רבים התוודעו לאוצר הטמון בהקלטות האלה ותיארו אותן בפרסומים מדעיים. ההקלטות הן כר נרחב למחקרים בכל תחומי הלשון – ובייחוד מערכת ההגה ומערכת הצורות העומדות בבסיס מסורות הקריאה. המרכז אף הוציא לאור את הסדרה "עדה ולשון", ובה מחקרים שיטתיים הבוחנים את מסורות הלשון מבחינות בלשניות מגוונות.
למאמר המלא – לחצו כאן.