המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>
מאמרים מאת גד בן־עמי צרפתי
השם טֶבַע
לשון ועברית 5, תשנ"א, עמ' 20–24
העברית ולשונות אירופה החדשות
לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 319–325
מספר המילים בעברית שעבר עליהן תהליך של התאמה ללשונות אירופה ובייחוד לאנגלית גדול בהרבה ממה שנראה בעיון ראשון במילון.
המשך קריאה >>
ברחובות ירושלים
לשוננו לעם מה, ג (תשנ"ד), עמ' 127–138
מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזורוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות?
חיי מילים: סוללה, מלאך
כלשון עמי, גד בן־עמי צרפתי (תשנ"ז), עמ' 177–187
איך התרחב משמע המילה 'סוללה' מ'תל עפר סביב עיר נצורה' למשמעיה כיום, ואיך קיבל המלאך כנפיים? במאמר מסופר על גלגולי המשמעות של שתי המילים המקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה.
המשך קריאה >>
רוב רובו
לשוננו לעם מד, ג (תשנ"ג), עמ' 110–114
הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה.
המשך קריאה >>
האריה חזר הביתה
כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 236–241
בכיכר בר־כוכבא שבמרכז ירושלים מתנוססת חיית כלאיים על ראש הבניין שבצד המזרחי של הכיכר: אריה בעל כנפיים. מקורה של המפלצת הזאת ממקור ישראל!
המשך קריאה >>
"חומר" ו"חֵמר"
כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 184–187
המאמר דן במשמעותן של המילים חֹמֶר וחֵמָר בתולדות לשוננו ועל היחס ביניהן.
המשך קריאה >>
מה בין "פרי" ל"פירות"?
לשוננו לעם נא–נב, ג (תש"ס–תשס"א), עמ' 104–109
המילה פרי אינה באה במקרא אפילו פעם אחת בצורת הרבים.
המשך קריאה >>