מאמרים מאת שושנה בהט

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

לשוננו לעם לח, ט–י (תשמ"ז)

במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

מפץ עולם ברקע והכיתוב צרפת ולידו באגט, ספרד ולידו מניפה וקסטנייטות ואשכנז ולידו גפילט פיש

ספרד, צרפת ואשכנז – מי הן?

לשוננו לעם מג, ד (תשנ"ב), עמ' 143–146

איך נקשרו השמות המקראיים צרפת, ספרד ואשכנז לארצות אירופה ולאילו מקומות הם כוונו מלכתחילה? מאמר קצר מאת שושנה בהט עליה השלום המזמן לנו טיול בין דפי התנ"ך, דפי ההיסטוריה ומפת העולם.
המשך קריאה >>

צילום של שושנה בהט

שתי גישות לחידושי לשון

עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, סדרה מחודשת, חוברת א (תשמ"א, 1981)

במאמר מתוארות דרכי חידוש של מילים המשנות את פני העברית: יצירה של שורשים חדשים על ידי תוספת תחיליות, התפשטות משקל פָּעִיל ובניין שִׁפְעֵל, וחדירתן של מילים לועזיות.
המשך קריאה >>

צילום משנת תר"ת של שמות ימות השבוע

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

לשוננו לעם מב, ה (תשנ"א), עמ' 189–190

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>

על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני

לשוננו לעם לח, ט–י (תשמ"ז), עמ' 532–551

במאמר נסקרות דרכי ניסוח שאינן עולות בקנה אחד עם העברית הקלסית, ומוצעות דרכים חלופיות.
המשך קריאה >>